בראשית רבה פה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · פה · ב · >>

הוסף ביאור

ב. [עריכה]

ב וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא ולא היה צריך קרייה למימר אלא ויוסף הורד מצרימה ומפני מה הסמיך פרשה זו לזו רבי אלעזר ור' יוחנן רבי אלעזר אמר כדי לסמוך ירידה לירידה רבי יוחנן אמר כדי לסמוך הכר להכר ר"ש בר נחמן אמר כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשתו של פוטיפר מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים דא"ר יהושע בן לוי רואה היתה באסטרולוגין שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה הה"ד (שם מז) מודיעים לחדשים מאשר יבואו עליך ר' איבו אמר מאשר ולא כל אשר ודכוותה (בראשית ב) ולא יתבשושו והנחש היה ערום לא היה צריך קרא למימר אלא (שם) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו וגו' ר' יהושע בן קרחה אמר להודיעך מאיזה חטא קפץ עליהם אותו רשע מתוך שראה אותן מתעסקין בדרך ארץ נתאוה להם א"ר יעקב דכפר חנין שלא להפסיק בפרשתו של נחש ודכוותה (דניאל ד) ודי מהלכין בגווה יכיל להשפלה (שם ה) בלשצר מלכא (שם ו) ודריוש מדאה והיכן הוא אויל מרודך ר"א אמר כדי לסמוך רשע אל רשע קוצץ לקוצץ גיותן לגיותן ר' שמואל בר נחמן אמר כדי לסמוך הפסק מלכות להפסק מלכות ודכוותה (שם ה) ביה בליליא קטיל בלשצר מלכא כשדיא ודריוש מדאה וגו' והן הוא (שם ח) בשנת שלש למלכות בלשצר המלך ר"ה אמר שלא יאמרו דברי פיוטין הם כדי שידעו הכל שאמרו ברוח הקודש רבנן אמרי כדי לסרג על הספר כולו שאמרו ברוח הקודש אף הכא נמי מתבעי מימר ויוסף הורד מצרימה וכתיב וירד יהודה מאת אחיו אמר בואו ונפזר עצמנו שכל זמן שאנו מכונסין השטר מצוי להגבות אמר להם הקב"ה עשרה בני אדם שנמצאו בגניבה אין אחד נתפס ע"י כולם וכיון שנמצאו בגביע אמרו (בראשית מד) האלהים מצא את עון עבדיך א"ר יצחק מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו א"ר לוי כזה שהוא ממצה את החבית ומעמיד אותה על שמריה רבנן אמרי בואו ונפרנס עצמנו לשעבר היה זקוק להשיאנו נשים ועכשיו הוא עסוק בשקו ובתעניתו אינו בדין שיהא עסוק להשיאנו נשים אמרו לו ליהודה ולא את הוא הראש של כלנו עמוד אתה ופרנס את עצמך מיד וירד יהודה ירידה היא לו שנשא לגויה ירידה היא לו שקבר את אשתו ובניו: