בראשית רבה פה ה
<< · בראשית רבה · פה · ה · >>
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן וְגוֹ'" – יהודה התחיל במצות יבום תחלה. תני: כל דבר שהיה בכלל היתר, ונאסרה, וחזר והותרה – לא להתירה הראשון חזר, אלא להתירה השני. יבמה, לפי שהיתה בכלל היתר, ונאסרה, וחזרה והותרה – יכול תחזור להתירה הראשון? ת"ל: "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ" – מצוה.
רבי יוסי בר חלפתא יבם אשת אחיו, וחמש בעילות בעל, ודרך סדין בעל, ונטע חמש נטיעות בישראל. ומאן נינהו? ר' ישמעאל ב"ר יוסי, ור' אלעזר ב"ר יוסי, ור' מנחם ב"ר יוסי, ורבי חלפתא ב"ר יוסי, ור' אבדימוס ב"ר יוסי. הוין עינוהי זמורן ודמיין לאמיה.
"וַיֵּדַע אוֹנָן" – היה דש מפנים וזורה מבחוץ.
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ..." – א"ר אלעזר: אע"פ שאין נחש, יש סימן. כי אמר: "פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו". רבנן אמרי: בית, תינוק ואשה – אף על פי שאין נחש, יש סימן.