לדלג לתוכן

בראשית רבה לו ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ז.    [ עריכה ]

ויקץ נח מיינו -- נתפרק יינו מעליו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן, בנו הפסול, הה"ד (מלכים א ח): כי מזבח הנחושת קטן מהכיל וגו'.

ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו -- חם חטא וכנען נתקלל אתמהא! רבי יהודה ורבי נחמיה. ר' יהודה אומר: לפי שכתוב: ויברך אלהים את נח ואת בניו ואין קללה הוה במקום ברכה, לפיכך, ויאמר ארור כנען. רבי נחמיה אמר: כנען ראה והגיד להם, לפיכך תולין את הקללה במקולל.

אמר רבי ברכיה: הרבה צער נצטער נח בתיבה, שלא היה לו בן קטן שישמשנו. אמר: לכשאצא אני מעמיד לי בן קטן שישמשני, כיון שעשה לו חם אותו מעשה. אמר: אתה מנעת אותי מלהעמיד לי בן קטן שישמשני, לפיכך יהיה אותו האיש עבד לאחיו, שהן עבדים לי.

ר' הונא בשם ר' יוסף אמר: אתה מנעת אותי מלעשות דבר שהוא באפילה, לפיכך יהיה אותו האיש כעור ומפוחם.

רבי הונא בשם רבי יוסף אמר: לו אתה מנעת אותי מלהעמיד בן רביעי, לפיכך אני מארר בן רביעי שלך.

אמר רבי חייא בר אבא: חם וכלב שימשו בתיבה, לפיכך יצא חם מפוחם וכלב מפורסם בתשמישו.

אמר רבי לוי: לאחד שקבע מוניטין שלו בתוך אהלו של מלך, אמר המלך: גוזר אני שיתפחמו פניו ויפסל מטבעו. כך, חם וכלב שימשו בתיבה, לפיכך יצא חם מפוחם וכלב מפורסם בתשמישו: