קטגוריה:בראשית ח ו
נוסח המקרא
ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וַֽ/יְהִ֕י מִ/קֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַ/יִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלּ֥וֹן הַ/תֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה מִסּוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין וּפְתַח נֹחַ יָת כַּוַּת תֵּיבְתָא דַּעֲבַד׃ |
אונקלוס (דפוס): | וַהֲוָה מִסּוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין וּפְתַח נֹחַ יַת כַּוַּת תֵּיבוֹתָא דִּי עֲבָד׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה מִסוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין וּפְתַח נחַ יַת כַּוַות תֵּיבוּתָא דְעָבַד: |
רש"י
"את חלון התיבה אשר עשה" - לצהר (ב"ר) ולא זה פתח התיבה העשוי לביאה ויציאה
[יג] אשר עשה לצוהר. פירוש מה שהוצרך לכתוב "אשר עשה", ולא סגי לומר "ויפתח נח חלון התיבה", שאם כן הייתי אומר שהוא הפתח, ולפיכך כתב "ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה", ואילו היה הפתח לא היה לומר "אשר עשה", דאי אפשר לכנוס בלא פתח, אבל אפשר בלא צוהר על ידי אבן טובה (ראה רש"י לעיל ו, טז). ויש להקשות למאן דאמר "צוהר תעשה לתיבה" (לעיל ו, טז) 'אבן טובה המאירה להם' (רש"י שם), למה צריך, הרי היה לו (חלון) [אבן טובה], ולעיל פירשנו דהיה צריך לחלון לשלוח עורב כשירצה. ולפי זה מה שפירש רש"י כאן "אשר עשה" - 'לצוהר' היינו למאן דאמר "צוהר" הוא חלון, אבל למאן דאמר "צוהר" - אבן טובה, צריך לפרש "אשר עשה" - לשלוח העורב ממנו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה – לַצֹּהַר, וְלֹא זֶה פֶּתַח הַתֵּיבָה הֶעָשׂוּי לְבִיאָה וִיצִיאָה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויפתח נח את חלון. הדא מסייעתא לההוא דאמר ר' אבא בר כהנא, חלון [1].
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ח ו.
וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה
וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם
לפי סדר המשפטים לאחר "[ש]בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים" (ביאור:בראשית ח ה), "[ו]רָאשֵׁי הֶהָרִים" הם הפנים של המצוק סביב הקלדרה עד למדרון של הסלעים שנפלו מהמצוק, נח חיכה עוד ארבעים יום. נאמר גם "[ש]הַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי", וזה אומר שהמים ירדו לפחות במשך כל החודש העשירי, ייתכן עד היום האחרון, וכיוון שראינו שמדובר בחודשי החמה (ביאור:בראשית ח ד), לכן עברו לפחות 30 יום.
נח פתח את החלון אחרי 40 יום מאז האחד בחודש העשירי, ניתן לחשוב שמדובר ביום העשירי בחודש האחד-עשר.
וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה
"חַלּוֹן" - פתח בקיר, במבנה או בחלל סגור (מילוג). ייתכן ששרש המילה הוא 'חלל' - התחיל, ככתוב: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם" (ביאור:בראשית ט כ), כלומר הצד החצוני מתחיל בחלון.
ייתכן שנח שמע שהתיבה חורקת ונשענת על הקרקע, והרגיש שהתיבה נחה על הארץ ולא נעה על הגלים עם הרוח, ולכן רצה לדעת מה קורה בחוץ. ייתכן שנח חשש שיש בחוץ אנשים חיים שיתנכלו לו.
לא ברור למה הכתוב מתיחס במילים: "אֲשֶׁר עָשָׂה". על התיבה עם הצוהר (ביאור:בראשית ו טז) כבר נאמר: "וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית ז ה). אם החלון הוא הצוהר, אז הוא כבר נעשה בזמן הבניה, ואין צורך לחזור על המילים האלה. כיוון שהכתוב מדגיש שנח "עָשָׂה" חלון לתיבה, ניתן להבין שזאת עשיה חדשה ונוספת, במיוחד שלא נאמר שלצוהר היו תריסים, דלת, מחיצה, או חסימה שהיה צריך לפתוח, ככתוב: "וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה".
ייתכן שהמילה "וַיִּפְתַּח" רומזת שנח לא שלח את העורב דרך הצהר שהיה אמה אחת מתחת לגובה התיבה (ביאור:בראשית ו טז), וייתכן שלא היתה לו גישה לשם, אלא השתמש בסכין או מסור, וחתך ופתח חלון נוסף בדופן התיבה כדי לשלוח את העורב לתפקידו. ייתכן שהחלון החדש הזה היה צר וקטן במיוחד, אשנב, ורק עורב או יונה היו יכולים לעבור דרכו, אבל איש לא היה יכול: להכנס ולהתקיף או להמלט החוצה. ייתכן שהפתח היה כל כך קטן שהעורב לא רצה לעבור דרכו חזרה פנימה ולכן נשאר בחוץ.
לא נאמר שנח השתמש בחלון הזה כדי להסתכל החוצה, ואולי גם זה מראה שהחלון היה קטן מדי כדי לראות יותר מאשר גיזרה קטנה, ונח לא טרח להסתכל. רק כאשר הוא הסיר את מכסה התיבה הוא ראה שחרבו המים מסביב, ככתוב: "וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה, וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית ח יג). וגם כאן רואים, שלמרות שאלוהים לא אמר לו לעשות מכסה מלמעלה, אלא פתח בצד התיבה, נח ניסר או חתך את תיקרת התיבה ויצר מכסה, הזיז אותו, ועלה על גג התיבה לראות בפעם הראשונה את המצב לכל הכיוונים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ח ו"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.