ביאור:בראשית ח טו
בראשית ח טו: "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ח טו.
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר[עריכה]
על נח נאמר: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו. אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (ביאור:בראשית ו ט). נח היה איש מאוד ממושמע, ולפי הכתוב "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" ניתן להבין שנח חיכה שאלוהים יגיד לו מה לעשות לפני שהוא עשה דבר משמעותי. כך גם הוא התחתן רק בגיל 500.
אברם לא היה כל כך ממושמע ולכן אלוהים היה צריך לפקוד עליו: "אֲנִי אֵל שַׁדַּי. הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (ביאור:בראשית יז א).
נח חיכה ולא יצא מהתיבה. כבר עברו 57 ימים מאז שהוא הסיר את מכסה התיבה וראה שכל האדמה שנחשפה מהמים נמצאת במצב הרוס וחרב. לא מספרים לנו שבמשך הזמן שנח חיכה בתיבה, הצמחים נבטו וצמחו והכל נעשה ירוק וחי. לא נשארו עכברים ומזיקים לפגוע בצמחים. השמש זרחה, האדמה היתה ספוגה במי המבול, וכל המעינות היו מלאים במים טריים.
אלוהים החליט שהגיע הזמן לצאת ולשחרר את החיות להתחיל לפרות ולרבות על הארץ, מחדש.