ביאור:בראשית ח י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית ח י: "וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים; וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ח י.


וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה[עריכה]

וַיָּחֶל[עריכה]

"וַיָּחֶל" - המילה לא ברורה:

  • שורש 'חול' - להתחיל, ככתוב: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה, וַיִּטַּע כָּרֶם" (ביאור:בראשית ט כ).
  • שורש 'יחל' - ליחל, לחכות, ככתוב: "שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ וְהוֹדַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (שמואל א י ח).
  • שושר 'יחל' - ליחל, לצפות, ככתוב: "וַאֲנִי בַּיהֹוָה אֲצַפֶּה, אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי, יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי" (מיכה ז ז).
  • שורש 'חול' או 'חיל' - חלחלה, לחשוש, לדאוג, ככתוב: "וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת, וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים" (שמואל א לא ג).
  • שורש 'חלה' - לבקש, לרצות, ככתוב: "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהֹוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה" (שמות לב יא).

נראה שנח חשש, חיכה שבעה ימים, ביקש וציפה שמי המבול התיבשו, והוא יוכל לצאת מהתיבה.

שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים[עריכה]

נח חיכה עוד שבעה ימים.
סביר שנח ידע את סיפור הבריאה, ככתוב: "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (ביאור:בראשית ב ב), אולם לא בגלל זה הוא חיכה שבעה ימים, כי לא ידוע שהמושג 'שבוע' היה קיים.

בכל אופן קל לספור שבעה ימים, ויותר קל לצפות במצב הירח ולעקב על השינויים בצורתו כדי לדעת שעברו שבעה ימים: משלם לחצי, מחצי לריק, וכך הלאה.

מדוע נח חיכה שבוע ולא שלח את היונה למחרת?
נח ידע שהתיבה כבר נחה על פני האדמה והוא רק מחכה שהמים ירדו כעשר עד חמש-עשרה אמות.
היונה חזרה בפעם הראשונה תוך זמן קצר, להבדיל מהפעם הזאת שהיא חזרה מאוחר, ככתוב: "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב" (ביאור:בראשית ח יא), מכאן נח הסיק שאין לה מקום לנוח.
ברור שביום אחד לא יהיה שינוי משמעותי. הוא ידע שאפילו העצים שבתחתית הקלדרה לא בצעו מהמים, לכן אין צורך למהר. שבעה ימים נראה לו זמן סביר לבדוק שנית.

וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה[עריכה]

נח שלח את אותה יונה פעם נוספת במטרה לוודא אם היא מצאה אוכל על פני הקרקע. הוא יוודא זאת כאשר הוא יחזיק בה, כאשר הוא מכניס אותה לתיבה, וירגיש האם הזפק שלה מלא באוכל.