ביאור:בראשית ו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית ו ט: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים[עריכה]

צַדִּיק[עריכה]

אלוהים הגדיר את דרך אלוהים: "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט).
צדיק פועל לפי חוק עליון, חוק אלוהי. צדיק הוא אדם הגון העושה מעשה אפילו בניגוד למשפט (חוק) מקומי, ומסכן את עצמו כדי למנוע עוול.

תָּמִים[עריכה]

אדם תמים הוא אדם שעושה מה שאומרים לו.

נח היה איש צדיק שפעל לפי החוק, ועוד הוסיף חוקים הגונים שלא היו קיימים, והיה תמים להקשיב לאלוהים ולעשות את פקודותיו בשלמות. אמנם נח לא הציל את אנשי דורו, אבל הוא לא בנה את התיבה בסתר. כולם ראו, שאלו וסביר שהוא הסביר שאלוהים יביא מבול. כשם שחתניו של לוט צחקו עליו (ביאור:בראשית יט יד), לבטח גם האנשים בתקופת נח צחקו עליו.

אברהם לא היה צדיק ולא היה תמים.

אלוהים פוקד על אברם: "וְהֶאֱמִן בַּיהוָה, וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה" (בראשית טו ו). כלומר אלוהים הבין שאברם אינו צדיק ופקד עליו להאמין בו, וזה יחשב לאברם שהוא צדיק. ובהמשך אלוהים פוקד על אברם: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים" (ביאור:בראשית יז א). כלומר אברם לא היה תמים ואלוהים ידע שייתכן שאברם לא יעשה את דבריו במלואם, לכן הוא פקד אליו בעוצמה וכתנאי להבטחות, היה תמים! ואכן אלוהים ניסה אותו מספר פעמים לוודא שהוא עושה את דבריו במלואם, וכך הגענו לעקדת יצחק.

גם משה וגם דוד המלך לא היו צדיקים או תמימים. כנראה כדי להיות מנהיג דגול אי אפשר להיות צדיק ותמים.

לוט היה צדיק ותמים.

הוא נשמע לאברם ויצא איתו לכנען. כאשר אברם גרש אותו מהמחנה (ביאור:בראשית יג ט), הוא עזב את כל כנען לאברם ועבר לסדום. כאשר אברם הכריח אותו לקבל תשלום עבור כנען, והעליב אותו שלא יקח ממנו "מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל" (ביאור:בראשית יד כג) הוא שתק ולא ענה. ואכן בהמשך אלוהים הציל אותו מסדום, והעניק לו יורשים את מואב ועמון, שהביאו נשים לממלכת דוד: את רות המואביה (רות ד כב), ונעמה (מלכים א יד כא).

צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו[עריכה]

רש"י כבר הסביר את המילה "בְּדֹרֹתָיו".
כאשר נח גמר לבנות את התיבה, והיה בגיל 600 (בראשית ז ו), סבו, מתושלח, ואביו, למך, עוד חיו. המילה 'בדורותיו' מופיעה ברבים כדי להראות שנח היה צדיק מכל אבותיו בדורתיהם אולי עד בניו של אדם. אלוהים חיכה דורות רבים עד שהגיע אדם אחד צדיק תמים שהוא ישאר בחיים כאשר כל אבותיו יומתו במבול.

אלוהים הדגיש את תקופתו של נח פעם נוספת, ככתוב: "כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה" (בראשית ז א). ולפני שנח נכנס לתיבה, אלוהים מדבר 'דור' ביחיד, רק בדור הזה, כי חלק גדול מהדורות הקודמים, כשנח היה בן 600 כבר מתו, ואינם יכולים להיות צדיקים יותר.

בתקופתו של נח לא היו הרבה חוקים, ולכן אדם צריך להיות רגיש ואנושי כדי לראות בצערם וכאבם של אנשים אחרים, ולמרות שאין חוק, להתאמץ ולהציל ולעזור לסובלים. אלהים פקד שנח יקח חיות, כי הם לא חטאו, ונח הקפיד לקיים את הפקודה להציל אותם.

גיל בני אדם מאדם עד אברהם[עריכה]

ניתן לראות שנוח היה שונה מאבותיו. הוא התחתן בגיל מבוגר (ואשתו היתה צעירה) וכאשר בניו (שגם הם נשאו נשים צעירות) היו בני מאה אלוהים ראה שהם לא יחיו 900 שנים כמו אבותיהם, וכך צאצאי נוח יחיו פחות ופחות שנים, עד אברהם שחי רק 175. תרשים הגילים של שלשלת בני אדם, מאדם עד אברהם