ביאור:בראשית ו כ
בראשית ו כ: "מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ו כ.
יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת
[עריכה]מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ
[עריכה]רשימה יפה וברורה - כולם!
איסוף כזה דורש שנים של חיפושים והובלה. כל חיה, בהתאם לאבולציה שלה, חייה במקומות שונים, בתנאים שונים ואוכלת אוכל שונה. קשה לקבל ש"כולם" היו בתיבה גדולה, אפילו אם גודלה כמגרש כדורגל ויש לה מספר רב של קומות ותאים.
יָבֹאוּ אֵלֶיךָ
[עריכה]הדגש הוא שהם יבאו לבד, אליך.
כאשר הגשם התחיל לרדת, והמים התחילו לעלות, החיות התחילו לברוח למקום גבוה כדי להמלט. הן הכתוב בפרוש אומר "לְהַחֲיוֹת", כלומר החיות רצו להשאר בחיים. כיון שהאזור היה מוקף הרים גבוהים, ואולי גם צוקים תלולים, החיות ברחו לכיון התיבה הגבוהה ובאופן טבעי נכנסו לפתח שבצידה.
החיות היו רטובות ומבוהלות ולא היה קשה לנח ומשפחתו לכוון את החיות לתאים נפרדים ולסגור אותן.
אולם אין ספק שחיות נוספות באו ונח לא נתן לחיות להכנס, לכן חיות ואנשים טיפסו על גג התיבה כדי להנצל מהמבול.
מה קרה על גג התיבה ניתן רק לנחש. אולם לכן לתיבה היה רק צוהר קטן למעלה שנח היה יכול לסגור ולמנוע מהניצולים להכנס לתיבה.
שְׁנַיִם מִכֹּל
[עריכה]לפחות שנים מכל חיה. זה החסם התחתון. בהמשך אלוהים יסביר שמהחיות הטהורות ומעוף השמים יבוא שבע זוגות (14) (ביאור:בראשית ז ב-ג).
לא ברור אם היתרה מעל הזוג הראשון היתה למאכל של אורחי התיבה שאוכלים בשר, או שהכוונה היתה ליצור מגוון רחב יותר של גנים בחיות הטהורות.
ייתכן שלפני שהתיבה נבנתה אלוהים חשב שיחסר מקום והוא הגביל כל חיה לזוג אחד בלבד. בהמשך, לאחר שהתיבה היתה גמורה, אלוהים ראה שיש מקום רב לחיות נוספות, והוא הוסיף חיות טהורות.