ילקוט שמעוני על בראשית ו טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

[עריכה]

צהר תעשה לתבה. ר' מאיר אומר: אבן אחת של מרגלית היתה תלויה בתיבה, והיתה מאירה לכל הבריות שבתוכה כנר שהוא מאיר בתוך הבית, וכשמש הזה שהוא מאיר בצהרים. אמר ר' יוחנן, א"ל הקב"ה לנח: קבע בה אבנים טובות ומרגליות, שיהו מאירות להן כצהרים.

ואל אמה תכלנה מלמעלה, דבהכי קיימא. תחתיים לזבלים, שניים לאדם, שלישים לבהמה:

צהר תעשה לתבה. ר' אבא בר כהנא אמר, חלון; רבי לוי אומר, מרגלית. כל י"ב חדש שהיה נח בתיבה לא היה צריך לא לאור החמה ביום ולא לאור הלבנה בלילה, אלא מרגלית היתה לו; בשעה שהיתה כהה היה יודע שהוא יום, ובשעה שהיתה מבהקת היה יודע שהוא לילה. אמר ר' הונא: ערקין הוינן מקמי גונדיא בהדא ביטסא דטבריה, והיו בידינו נרות; בשעה שהיו כהין היינו יודעים שהוא יום וכו'.

ואל אמה תכלנה מלמעלה. ר' יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה אומר: שלש מאות וששים קילין, כל קיל וקיל עשר אמות על עשר אמות, ושתי פלטיאות של ארבע אמות, וקילין מכאן וקילין מכאן, ושתי אמות לצדדין. רבי נחמיה אומר: תשע מאות קילין היו בה, כל קיל וקיל שש אמות על שש, ארבע קילין באמצע, ושלש פלטיאות של ארבע ארבע, וקיל מכאן ומכאן, ושתי אמות לצדדין. על דעתיה דרבי יהודה ניחא, ועל דעתיה דרבי נחמיה לא ניחא. רבי יהודה אומר: כאמתא מלמטה כך אמתא מלמעלה:

[עריכה]

ואל אמה תכלנה מלמעלה. ר' נחמיה אומר: כמין קמרוטין היתה, והיה משקיף בה ועולה ומשקיף בה ועולה עד שהעמידה על אמתא, שנאמר: ואל אמה תכלנה מלמעלה (ואית דאמרי ר' יהודה אומר ש"ל קילים היו בה ומפרש ד' קילין היו ברחבה ד' פעמים ל' יעלו ק"כ קילין תחתיים ק"כ ושניים ק"כ יעלו ר"מ שלישים העליונים לא היו אלא ג' שורות שהיה מצר ועולה ולא היה רוחב התיבה אלא מ' אמות וג' שורות עולין צ' ור"מ הנה ש"ל קילין לדברי ר' יהודה. לר' יהודה ניחא כי גובה הקילין עד לגג ור' נחמיה כמין קמרוטין היה משפע ויורד כגג המשופע).

ופתח התבה בצדה תשים. לימדתך תורה דרך ארץ, שאם עשה אדם טרקלין עשר על עשר, יהא עושה פתחו מן הצד.

תחתיים שניים ושלישים. תחתיים לזבלים, והשניים לו ולבניו ולטהורין, והעליונים לטמאים; ויש שמחלפין, תחתיים לטמאים, והשניים לו ולבניו ולטהורין, והעליונים לזבלים. כיצד היה עושה? אלא כמין קטרקטון היה לו והיה פותחן מן הצד.

תעשה. אף היא מסייעת את עצמה: