בראשית רבה צב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · צב · ה · >>

הוסף ביאור

ה.    [ עריכה ]

ה וישאל להם לשלום וגו' ויאמרו שלום וגו' רבי חייא רבה חמא חד בבלאי א"ל מה עבד אבא א"ל אמך שאלה בך א"ל אנא אמר לך כדין ואת אומר לי כדין א"ל שואלים על החיים ואין שואלים על המתים כך השלום אביכם זה יעקב הזקן אשר אמרתם זה יצחק ויאמרו שלום לעבדך לאבינו וישא עיניו וירא את וגו' א"ר בנימין לפי ששמענו חנינה בי"א שבטים ולא שמענו חנינה בשבט בנימין והיכן שמענו כאן שמענו ויאמר אלהים יחנך בני וימהר יוסף וגו' וישבו לפניו וגו' נטל את הגביע והיה עושה עצמו כמערים ומריח בגביע אמר יהודה שהוא מלך יושב בראש ראובן שהוא בכור ישב שני לו וכן כולן אמר אנא לית לי אמה ובנימין לית ליה אמה כד ילידת ליה אמיה מיתת מן בגין דא ייתי ויתן ראשיה גביה דידי לפיכך ויתמהו האנשים וגו' וישא משאת מאת פניו וגו' נתן לו יוסף ונתנה לו אסנת נתן לו מנשה נתן לו אפרים וחלקו עם אחיו הה"ד ותרב משאת בנימין ממשאות כולם וישתו וישכרו עמו עמו שתו אבל חוץ ממנו לא שתו דא"ר לוי כל כ"ב שנה שלא ראה אותן לא טעם טעם יין אף הן לא טעמו טעם יין עד שראו אותו הה"ד וישתו וישכרו עמו עמו שתו חוץ ממנו לא שתו: