שיר השירים רבה ו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שיר השירים רבה · ו · ד · >>


הוסף ביאור

ד. [עריכה]

יפה את רעיתי כתרצה ר' יהודה בר סימון פתר קרייה בקרבנות יפה את רעיתי כתרצה אלו הקרבנות שאתם מתרצים בקרבנות, היך מה דאת אמר: (ויקרא א') ונרצה לו לכפר עליו. נאוה כירושלם אלו הקדשים שבירושלים היך מה דאת אמר: (יחזקאל ל"ו) כצאן קדשים כצאן ירושלם. דבר אחר: יפה את רעיתי כתרצה אלו נשי תירען דאמר רבי נשי תירען כשרות היו, עמדו ומיחו על עצמן ולא נתנו מנזמיהם למעשה העגל. אמרו: מה ליסטטרין הקשה שיברו הקדוש ב"ה, ליסטטירין הרך על אחת כמה וכמה! נאוה כירושלם שכל מי שהוא רוצה ומבקש טיפוסים של פעור היה הולך ומוצאה בירושלים, הדא הוא דכתיב: (ישעיה י') ופסיליהם מירושלם ומשמרון: דבר אחר: יפה את רעיתי כתרצה כשאת רוצה כד את בעייא לית את צריכה בעייה מכלום, מילף מכלום. מי אמר להם להביא עגלות ובקר לטעון המשכן, לא מהן ובהן הביאו אותן?! הדא הוא דכתיב: (במדבר ז') ויביאו את קרבנם לפני ה' שש עגלות צב, כנגד שישה רקיעים. ולא שבעה הם?! אמר רבי אבון: הן דמלכא שרי טמיקון. שש, כנגד שש ארצות: ארץ, ארקא, אדמה, גיא, ציה, נשיה, תבל. וכתיב (תהילים צ"ח) והוא ישפוט תבל בצדק. ו' כנגד ו' ערכי משנה. שש כנגד ששת ימי בראשית. ו' כנגד ו' אמהות: שרה, רבקה, רחל, לאה, זלפה, בלהה. צב דומות לקוליינון. צב מצויינות. צב מטוכסות. צב שצבא הלוים עומדים עליהם. תני בשם נחמיה: כמין קמרוטין היו, שלא יהיו כלי שרת מתבקעין. ושני עשר בקר, כנגד שנים עשר נשיאים. עגלה על שני הנשיאים. ושור לאחד, מלמד שלא לקחום בדמים, אלא זה הביא שור וזה הביא שור, זה הביא עגלה וזה הביא עגלה. ויקריבו אותם לפני המשכן, מלמד שמסרום לציבור. (במדבר ז') ויאמר ה' אל משה לאמר. מהו לאמר? אמר לו הקב"ה: צא ואמור להם דברי שבח ונחמות. אמר רבי הושעיא: אמר הקדוש ברוך הוא: מעלה אני עליכם כאילו כבר הייתי צריך לסבול בו את עולמי והבאתם לי, באותה שעה נתיירא משה, אמר בלבו: תאמר רוח הקדש נסתלקה ממני ושרת על הנשיאים, או שמא נביא אחד עמד וחידש את ההלכה?! אמר לו הקב"ה: משה! אילו להם הייתי אומר שיביאו הייתי אומר לך שתאמר להם, אלא (שם) קח מאתם והיו. מהו קח מאתם? מאתם היו הדברים. ומי נתן להם את העצה? אמר רבי סימון: שבטו של יששכר אמר להם: המשכן הזה שאתם עושים פורח הוא באויר?! עשו לו עגלות כדי שיהא נטען בהם, הוא שהכתוב משבח שבט יששכר, שנאמר: (ד"ה א' י"ב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. מהו לעתים? רבי תנחומא אמר: לקירסין. ר' יוסי בר קסריי אמר: לעיבורין. (שם) לדעת מה יעשה ישראל שהיו יודעים לרפאות את הקורס ראשיהם. מאתים, אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיה שבטו של יששכר מעמיד וכל אחיהם על פיהם, מלמד שכל אחיהם היו מסכימין ההלכה על פיהם, כהלכה למשה מסיני. באותה שעה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע! שמא תמות אחת מן הפרות וישבר אחד מן הגלגלים, ונמצא קרבנן של נשיאים פסול ונמצאת עבודת המשכן בטלה?! מיד: (במדבר ז') ויאמר ה' אל משה לאמר קח מאתם והיו לעבד וגו'. והיו נתן להם הויה, שיהו חיות וקיימות בעולם לעולמי עולמים. עד איכן היו קיימות? רבי יודן ורבי הונא בשם בר קפרא: עד הגלגל, הדא הוא דכתיב בהושע: (הושע י"ג) בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי. ואיכן הקריבו אותן? רבי אבון אמר: בנוב הקריבו אותן. רבי אבא אמר: בגבעון הקריבו אותן. לוי אמר: בשילה הקריבום. ורבנן אמרין: בבית העולמים הקריבום. רבי חמא אמר טעמא דרבנן: דכתיב (ד"ה ב' ז') ויזבח המלך שלמה את זבח הבקר, זבח בקר לא נאמר, אלא זבח הבקר. אי זה בקר? הוי אומר: (במדבר ז') את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר. וכתיב: (שם ) ואת ארבע העגלות ואת שמונת הבקר. ר' מאיר אומר: עכשיו הן קיימות ולא הוממו ולא הזקינו ולא הטריפו, אלא הן חיות וקיימות. והרי דברים קל וחומר, ומה הפרות שנדבקו ע"י אדם במלאכת המשכן נתן להם הוויה שיהיו הן חיות וקיימות לעולמי עולמים, ישראל שדבקים בחי העולמים על אחת כמה וכמה, שנאמר: (דברים ד') ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום: