שיר השירים רבה ו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שיר השירים רבה · ו · ה · >>


הוסף ביאור

ה. [עריכה]

הסבי עיניך ר' עזריה בשם רבי יהודה בר' סימון: למלך שכעס על מטרונה ודחפה והוציאה מפלטין בחוץ. מה עשתה? הלכה וצמצמה פניה אחר העמוד חוץ לפלטין, לכשעבר המלך אמר המלך: העבירוה מנגד פני, שאיני יכול לסבול. כך בשעה שבית דין יושבין וגוזרין תעניות והיחידים מתענים, הקב"ה אומר: איני יכול לסבול! שהם הרהיבוני הן גרמו לי לפשט ידי בעולמי, ובשעה שבית דין גוזרים תעניות ותינוקות מתענים, אומר הקדוש ברוך הוא: איני יכול לסבול שהם הרהיבוני, הם המליכוני עליהם, ואמרו: (שמות ט"ו) ה' ימלוך לעולם ועד. ובשעה שגוזרין תעניות וזקנים מתענים, אומר הקב"ה: איני יכול לסבול שהם הרהיבוני, הם קבלו מלכותי עליהם בסיני, ואמרו: (שם כ"ד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. וכתיב: (תהילים פ"ז) אזכיר רהב ובבל ליודעי וגו'. רבי פנחס בשם ר' חמא בר חנינא בר פפא: כתיב (שם ס"ח) אך סוררים לשכן יה אלוהים. ואף סוררים והקדוש ברוך הוא משרה שכינתו ביניהם. באי זו זכות? בזכות כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. שערך כעדר העזים מה עז זו בזויה, כך ישראל בזויין בשטים, שנאמר: (במדבר כ"ה) וישב ישראל בשטים וגו':