שיר השירים רבה ו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ו.    [ עריכה ]
שניך כעדר הרחלים מה רחל זו צנועה, כך היו ישראל צנועים וכשרים במלחמת מדין. ר' הונא בשם ר' אחא אמר: שלא הקדים אחד מהן תפילין של ראש לתפילין של יד, שאלו הקדים אחד מהן תפילין של ראש לתפילין של יד, לא היה משה משבחם ולא היו עולין משם בשלום, הוי אומר: שהיו צדיקים ביותר. שכולם מתאימות בשעת שהיו נכנסים זוגות זוגות אצל האשה, היה אחד מהם מפחם פניה ואחד מהם מפרק נזמיה, והיו אומרות להם: אין אנו מבריותיו של הקב"ה שתעשו לנו כך, והיו ישראל אומרים להן: לא דייכם שנטלנו שלנו מתחת ידיכם, הדא הוא דכתיב: (במדבר כ"ה) ויאמר ה' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם. ושכולה אין בהם שלא נחשד מהם אחד בעבירה: