דברים רבה ב כ
ד"א כי תוליד בנים. זש"ה "פעולת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת". פעולת צדיק לחיים א"ר תנחום זה אליפז שגדל בחיקו של יצחק. ותבואת רשע לחטאת זה עמלק שגדל בחיקו של עשו. ד"א פעולת צדיק לחיים כל מה שפעל דוד ושלמה בנו לחיים של ישראל. מהו ותבואת רשע לחטאת בביאה אחת שנכנס מנשה לבית קדשי הקדשים היתה חטייה לישראל. שעשה צלם של ארבע פנים והכניסו להיכל. מנין שנאמר "והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בביאה". א"ר אחא הא בייא רבא לעלמא התושב מפנה לבעל הבית. ולמה עשה צלם של ארבע פנים כנגד ארבע חיות שהן סובלות כסאו של הקדוש ברוך הוא. דבר אחר למה ארבע פנים כנגד ארבע רוחות העולם אמר כל מי שיבא מד' רוחות העולם יהא משתחווה לצלם זה. ומה עשה לו הקב"ה מסרו ביד שונאיו מנין שנא' "ויבא עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור ויאסרוהו בנחושתים". עשו לו מולין של נחושת והכניסו אותו לתוכו והיו מדליקים תחתיו והוא היה נשרף מבפנים. אותה שעה קרא מנשה לכל אלוהות שבעולם שהיה מזבח להם ולא ענה אותו אחד מהם שנאמר "אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו". כיון שראה מנשה צרתו צרה שלא ענה אותו אחד מהם התחיל קורא להקב"ה. אמר לפניו רבש"ע הרי קראתי לכל אלוהות שבעולם וידעתי שאין בהם ממש. רבש"ע אתה הוא אלוה על כל אלהים ואם אי אתה עונה אותי אני אומר שמא ח"ו כל הפנים שוות. א"ל הקב"ה הא רשע בדין הוא שלא אענה אותך שהכעסת אותי. אלא שלא לנעול דלת לפני השבים שלא יהו אומרים הרי מנשה ביקש לעשות תשובה ולא נתקבל. לפיכך הריני עונה אותך מנין שנאמר "ויתפלל אליו ויעתר לו ויחתר לו". מלמד שהיו מלאכי השרת מסתמין את חלונות של רקיע שלא תעלה תפלתו לשמים. מה עשה הקב"ה חתר את הרקיע מתחת כסא הכבוד וקיבל את תפלתו וישיבהו ירושלים למלכותו. א"ר שמואל בר אוניא בשם ר' אחא ברוח השיבו. כמה דתימא משיב הרוח. באותה שעה ידע מנשה כי ה' הוא האלהים.
ד"א פעולת צדיק לחיים אלו באי הארץ הצדיקים שהיו בימי משה. ותבואת רשע לחטאת כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ וגו' מהו להכעיסו א"ר אלעזר היו יושבין ומחשבין איזו ערוה חמורה שנא' "ואיש את אשת רעהו וגו' טמא בזימה". מאי בזימה במחשבה. היו אומרים מי שבא על אשת איש בחנק. ומי שבא על כלתו בסקילה. הרי הכלה חמורה מאשת איש. תני ר' ישמעאל "איש ואביו ילכו אל הנערה" יכול לתאוה? ת"ל "למען חלל את שם קדשי". הוי אומר להכעיסו. א"ר לוי לא גלו ישראל עד שנעשו שבעה בתי אבות רשעים. בנים תרין. בני בנים תרין. ונושנתם והשחתם ועשיתם הרי שבעה.