קטגוריה:בראשית לא לח
זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔/ךְ רְחֵלֶ֥י/ךָ וְ/עִזֶּ֖י/ךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְ/אֵילֵ֥י צֹאנְ/ךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | דְּנָן עַסְרִין שְׁנִין אֲנָא עִמָּךְ רַחְלָךְ וְעִזָּךְ לָא אַתְכִּילוּ וְדִכְרֵי עָנָךְ לָא אֲכַלִית׃ |
ירושלמי (יונתן): | דְנַן עֶשְרִין שְׁנִין אֲנָא גַבָּךְ רֵיחַלַיִךְ וְעִיזַיִךְ לָא אִתְכָּלוּ וַאֲגַר דִיכְרֵי עָנָךְ לָא אֲכָלִית: |
רש"י (כל הפרק)
"לא שכלו" - לא הפילו עיבורם כמו (הושע ט) רחם משכיל (איוב כא) תפלט פרתו ולא תשכל
"ואילי צאנך" - (ב"ק סה) מכאן אמרו איל בן יומו קרוי איל שאל"כ מה שבחו אילים לא אכל אבל כבשים אכל א"כ גזלן הוארש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
וְאֵילֵי צֹאנְךָ – מִכָּאן אָמְרוּ: אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל; שֶׁאִם לֹא כֵן, מַה שִּׁבְחוֹ? אֵילִים לֹא אָכַל, אֲבָל כְּבָשִׂים אָכַל? אִם כֵּן גַּזְלָן הוּא (ב"ק ס"ה ע"ב).
רשב"ם (כל הפרק)
לא שכלו: מתוך חוסר מרעה ומתוך שמירה פחותה:
ואילי צאנך: דרך רועי צאן במדבר לאכול מן הכבשים הזכרים:
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
רחליך ועזיך לא שכלו. בזכותי כענין שכתוב (שמות כג) לא תהיה משכלה ועקרה בארצך.
ספורנו (כל הפרק)
"רחליך ועזיך לא שכלו" הנה הפך זה מצאת בי שלא בלבד עבדתיך באמונה במשפט הצדיקים אבל היטבתי לך יותר שהשתדלתי באופן שלא שכלו:
" ואילי צאנך לא אכלתי" אפילו כמנהג שאר הרועים:מלבי"ם (כל הפרק)
(לח)" זה עשרים שנה", ג] יצויר שרודף אחריו על אודות דמי השכירות, וזה בשתי פנים, או שלקח יותר מן הראוי ומבקש שיחזיר לו, או שלקח פחות מן הראוי והוא רודף אחריו למלאות לו הטעות, ועז"א על הצד הראשון שתחשוב שלקחתי יותר מן המגיע לי, עז"א "זה עשרים שנה אנכי עמך", ר"ל חשוב מצדך, הנה יוכל לאמר שהיה השכירות יתר על הראוי ושמגיע לך דברים ממני בארבעה פנים. א] אם לא עשיתי עבודתי כראוי בשמירת הצאן, ועי"כ שכלו את הולדות מחסרון השגחה כראוי לרועה נאמן אשר בזרועו יקבץ טלאים עלות ינהל. עז"א "רחליך ועזיך לא שכלו". ב] אם אכל מצאנו יותר כפי הקצוב לפועל, לקחת למאכל ביתו. עז"א "ואילי צאנך לא אכלתי", שלא אכל כלל אף מה שהותר לפועל לאכול כפי המנהג:
אור החיים (כל הפרק)
זה עשרים וגו'. טעם אומרו עשרים שנה כי לצד זמן מועט ישתמר הגנב והרמאי מעשות רע אבל לא לאורך הזמן, לזה אמר זה עשרים שנה וכולם שוים לטובה. ודבר זה אין לקחת ממנו הוכחה אם היה יעקב עם אדם בלתי מרגיש ברמאות, לזה אמר עמך הראית בי מימיך עול, והוכיח הוכחות מוכיחות כאשר אבאר בס"ד:
רחליך ועזיך וגו'. צריך לדעת כוונת יעקב בזה, אם לומר פרטי ההצלחה אין זה מקומן של דברים אלו, גם אומרו ואילי צאנך וגו' מי יניחהו לאוכלן ואם לא ידע אדם ועד עתה מי יעיד על הדבר:
אכן כוונת יעקב היא להיות כי דרך רועה גנב יתחכם לגנוב באומרו כי לא כל הצאן ילדו מהם ילדו ומהם שכלו ולוקחים לעצמם, ומעתה הוכחה גדולה אומרו יעקב רחליך ועזיך לא שכלו ובזה אין מקום לחשד שאכלתי וכו' שאם היה חפץ לאכול משלו היה לו מקום לומר לו כך וכך שכלו מהצאן, ומה' היה הדבר לשמור חסידו מחשד ולא שכלה אחת מצאנו כדי שלא יחשדנו שאכלו, וטם אומרו אילי צאנך התורה הוציאה גדי בלשון איל ללמוד מכאן גדי בן יומו קרוי איל, ואולי יכוין על פי מה שכתב הרמב"ם בהל' גזילה (פ"ב) וז"ל הגוזל טלה ונעשה איל וכו' הוי שינוי בידו וקנהו אף על פי שלא נתיאשו הבעלים ע"כ, לזה נתכוון לומר שאפי' בדרך שאין יכול להוציאו מידו כפי הדין לא עשה פירוש שלא גזל ממנו גדי וגדל אצלו ונעשה איל וכשהחזיר לו החזיר גדי ונמצא אכל מה שגדל ונעשה איל:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא לח.
זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ
טענותיו של יעקב על עבודתו המסורה
יעקב לא בא מעמדת כוח. יעקב לא מסביר את החוק שעמד לצידו. יעקב לא מסביר שהיתה לו ירושה מאברהם, נדוניה מרבקה, ונדוניה של נשותיו. יעקב מבקש רחמים מהשופטים שיראו שהצאן מגיע לו.
- "זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ"
- "רְחֵלֶיךָ וְעִזֶיּךָ לֹא שִׁכֵּלו"ּ
- "וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי"
- "טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ, אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה"
- "גְּנֻבְתִי יוֹם וגְּנֻבְתִי לָיְלָה"
- "בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה"
- "ותִַּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי"
- "זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, בְּבֵיתֶךָ, עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ"
ואפילו אם כל זה נכון, הרשימה היא חסרת חשיבות. בעל הצאן לא משלם שכר עבור דברים כאלה - זאת עבודתו של הרועה.
ועוד, יעקב מודה שהוא קיבל את שכרו המוסכם - שתי בנותיו של לבן, ובששת השנים האחרונות הוא עבד פחות בשביל לבן ככתוב: "וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן" (ביאור:בראשית ל מ) למרות שהוא טיפל ב"עֲטֻפִים" של לבן שנמצאו אצלו (ביאור:בראשית ל מב).
ליעקב היתה טענה חזקה מאוד, שלבן עצמו הודה: "נִחַשְׁתִּי, ויְַבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ" (ביאור:בראשית ל כז) אבל הוא לא השתמש בה. אפשרי שיעקב חשב שלבן מדבר על צאן, כדברי יעקב: "כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי, ויִַּפְרֹץ לָרֹב, ויְַבָרֶךְ יְהוָה אֹתְךָ, לְרַגְלִי" (ביאור:בראשית ל ל), אבל יותר סביר שלבן דיבר על בניו שנולדו לאחר שיעקב בא לביתו.
טענותיו של יעקב נגד העוול שלבן עשה לו
- "ותַַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי, עֲשֶׂרֶת מֹנִים"
- "כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי"
- "אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים ויַּוֹכַח אָמֶשׁ"
יעקב טוען שלבן לא מכבד הסכמים, ולבן הוא רמאי. יעקב אפילו השתמש בדברי לבן, שאלוהים הזהיר אותו, כדי להראות שאפילו אלוהים מסכים איתו נגד לבן.
התקפה מעליבה כזו, בנוכחות אחיו ובניו, היתה צריכה לגרום ללבן לרצות להעניש את יעקב. אין הוכחה שאלוהים הזהיר את לבן "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד) בגלל שיעקב עבד קשה ובחריצות. אלוהים הגן על יעקב כדי להשיבו בשלום לכנען בלי קשר ליחסים עם לבן ולאופיו של לבן. אלוהים אסר על לבן אפילו לא לעשות דבר טוב ליעקב, ולא רק אסר עליו לעשות דבר רע.
מה היתה תגובת לבן
לבן התעלם לגמרי מדברי יעקב. כך גם לבן התעלם מדברי יעקב כאשר יעקב האשים אותו ברמאות כשהוא נתן את לאה לפני רחל (ביאור:בראשית כט כו). לבן הראה חוכמה רבה, ככתוב במשלי: "חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת; וקר רוחַּ אִישׁ תְּבונָּה" (משלי יז כז). לבן לא הגיב ולא ענה לנקודות שיעקב העלה. הן הוא היה תחת פקודת אדוני "פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע".
לבן ענה להאשמה שהוא לא מצא דבר מכלי-ביתו במחנה יעקב, וענה: "לא מצאתי דבר מביתי? כל שאתה רואה בא לך מביתי, בוא ונשלים בזכות הברכה שנכדי יקבלו מאלוהיך".
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לא לח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.