רשב"ם על בראשית לא

<< · רשב"ם על בראשית · לא · >>

(א). הכבוד: עוצם ממון, כמו ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב:

(ה). ואלהי אבי היה עמדי: אע"פ שפניו רעים אני לא גזלתי ממנו כלום אלא הקב"ה היה עמדי ונתן לי:

(ז). מונים: מניינים, עשרת אינו דוקא, כמו עשר נשים לחמם, עשר פעמים תכלימוני, כלומר הרבה מניינים:

(ח). וילדו כל הצאן נקודים: בזה לא הועיל מחשוף הלבן:

(ט). ויצל: הפריש וכן כל לשון ישועה והמלטה וחליצה לשון הפרשה הם:

(יג). אשר משחת: להקדישה ועדיין לא הקרבת עליה נדריך:

(טו). כספינו: שנשתכר בנו בנישואינו שהיה לך להשתכר ביגיע כפך ולפרנסינו:

(יט). ותגנוב רחל את התרפים: שלא יגידו ויודיעו ללבן כי רוצה יעקב לברוח, כעניין שנאמר אין אפוד ותרפים כי התרפים דברו און, רגילים היו לקסום בהם:

(כג). דרך שבעת ימים: כי יעקב היה הולך לאט בשביל צאנו ולבן שהיה רחוק ממנו הלך לגזוז את צאנו כדכתיב וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב, והוא מיהר לרדוף והשיגו לסוף שבעת ימים:

(כט). ואלהי אביכם וגו': ואני חולק לו כבוד:

(לא). כי יראתי וגו': עם אשר תמצא השיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:

(לב).לא יחיה: כלומר אני אעשה נקמה מגופו:

(לג). ויבא לבן באהל יעקב ואחר כך באהל לאה ואחר כך באהל שתי השפחות, ולמה לא מצאם באהל רחל, שהרי כשיצא מאהל לאה ויבא באהל רחל ישבה רחל על כר הגמל שהתרפים בתוכו:
ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל: אבל מפני אורך הדברים שאמר לבן לרחל ורחל ללבן לא היה רוצה להפסיק את הפסוק הראשון:

(לד). בכר: כר או כסת שנותנין על הגמל לשבת עליו:

(לח). לא שכלו: מתוך חוסר מרעה ומתוך שמירה פחותה:
ואילי צאנך: דרך רועי צאן במדבר לאכול מן הכבשים הזכרים:

(לט). אחטנה: כמו אחטאנה אני הפסדתי משלי, כמו אני ובני שלמה חטאים, הרבה אלפין חסרים:
גנבתי יום: יו"ד יתירה גנובת יום וגנובת לילה שלמתי כמו רבתי עם שרתי במדינות אבל גנובתי קמץ, פתרונו גנובת שלי:

(מב). שלחתני: ולא בשמחה ובשירים:

(מג). מה אעשה: היאך אוכל לעשות להם רעה:

(מט) והמצפה: דכתיב את מצפה גלעד:
יצף: מן צופה נתתיך, כמו ירב בארץ מן פרה ורבה:

(נא). יריתי: זקפתי יעקב ירה אותה בעצת לבן כמו ירה בים: