ביאור:בראשית ל מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית ל מ: "וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן."



ראו יעקב וצאן לבן

מה עשה יעקב[עריכה]

הַכְּשָׂבִים הִפְרִיד[עריכה]

  • "ויִַּתֵּן פְּנֵי הַצֹאּן אֶל עָקֹד וְכָל חוםּ בְּצֹאן לָבָן" - יעקב הפריד כל כבש וכבשה עם חום או עקד לחוד משאר הצאן ששייך ללבן.
  • "ויַָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ", יעקב יצר עדרים שונים לפי צבע הצמר, והפריד בין העדרים.
  • "וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן" – משפט לא ברור. האם המילה "שָׁתָם" היא חיובית או שלילית ביחסו של יעקב לצאן לבן שברשתו.

צֹאן לָבָן[עריכה]

בהתחלה כל הכבשים היו לבנים. גם אחרי ההפרדה שעשה לבן כל הכבשים היו לבנים. יעקב רעה עדר שלם של כבשים לבנים שהיו כולם שייכים ללבן. רק הוולדות החומים שנולדו לכבשות לבנות בעדרו של יעקב היו שייכות ליעקב. כל השאר נשארו צאן לבן. "צֹאן לָבָן" – לא ברור בפסוק שלנו על איזה צאן לבן מדובר:

  1. בכבשים של לבן שנמצאים ברשותם של בני לבן במרחק שלושה ימי הליכה, ויעקב לא התעניין בהם.
  2. בכבשים של לבן שצבעם לבן, ושנמצאות בידי יעקב.

שָׁתָם[עריכה]

בפירושים, השורש של המילה "שָׁתָם" הוא 'ש-י-ת' ולא 'ש-ת-ם', ובמשפט עצמו מופיעה עוד מילה מהשורש הזה, "ויַָּשֶׁת".

המילה "ויַָּשֶׁת" מופיעה במספר מקומות:

  1. לשים, להניח יד על - דוגמה: "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (ביאור:בראשית מו ד).
  2. להציב, להצביע על - דוגמאות: "ותַָּשֶׁת אֶת עַבְדְּךָ, בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ" (שמואל ב יט כט), "ויַָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ", "וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן".
  3. להפקיד, למנות - דוגמה: "וְלֹא אֶקַּח אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה, מִיָּדוֹ: כִּי נָשִׂיא אֲשִׁתֶנּו,ּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו" (מלכים א יא לד).
  4. להטיל להעמיס - דוגמה: "אִם כֹּפֶר, יושַּׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ" (שמות כא ל).

כלומר, במשפט נאמר: "וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ, וְלֹא [ישית ידו] עַל צֹאן [שהיה בידי בני] לָבָן". יעקב נהג כפי שסוכם. הוא שמר מרחק מעדריו של לבן, שהופרדו בכוונה כדי שיעקב לא יוכל להרביע את כבשותיו עם החומים והעקודים שבעדרי בני-לבן.

השאלה היא מה פירוש המילה "שָׁתָם"?[עריכה]

האם המילה "שָׁתָם" מעידה על התנהגות חיובית? כלומר, כלום יעקב טיפל יפה בכבשות הלבנות שהיו בעדרו, ושלמעשה היו חלק מצאן לבן?

  • בזמנו יעקב אמר: "כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּו .ּ.. חוםּ בַּכְּשָׂבִים גָּנובּ הואּ, אִתִּי" (ביאור:בראשית ל לג). כלומר, יעקב יחזיר או ישאיר ללבן את כל הכבשים המקוריים וולדות שנולדו לבנים.
  • יעקב הילל את עצמו, את מסירותו ללבן ואת צאנו: "וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן: כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן" (ביאור:בראשית לא ו) וגם "זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ, עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ" (ביאור:בראשית לא מא). יעקב הדגיש את המילה "בְּצֹאנֶךָ", ולא רק בצאנו שלו. לבן לא טען בחזרה שבששת השנים האחרונות הוא לא הרוויח דבר מיעקב. לכן ייתכן שמשמעות הביטוי "לֹא שָׁתָם עַל" היא שיעקב לא הזניח, עזב, התרשל או פגע בכבשים הלבנים המקוריים של לבן ובוולדות הלבנים שנולדו בעדרו לאחר ההפרדה.
  • בהמשך נאמר: "וְהָיָה, בְּכָל יַחֵם הַצֹאּן הַמְקֻשָּׁרוֹת" (ביאור:בראשית ל מא), ולאחר מכן: "וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן, וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב" (ביאור:בראשית ל מב). כלומר, יעקב קשר חוט על הכבשות וכך הוא סימן את הכבשות שהוא רצה להרביע בשביל עצמו, ואת כל השאר הוא גידל במסירות בשביל לבן, כבעבר.

בכל זאת, יעקב הקדיש את רוב זמנו למעשיו - "מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוזּ וְעַרְמוֹן ... " (ביאור:בראשית ל לז), וכך הוא הרביע את הכבשות הלבנות עם זכר חום[1]. כתוצאה נולדו לו ולדות חומים וזה מנע מהכבשות ללדת ולדות לבנים השייכים ללבן.[2] כלומר, יעקב לא היה נאמן בצורה מוחלטת רק ללבן, אלא היה נאמן לעצמו, ואז "לֹא שָׁתָם" משמעותו: לא שם לבו. אבל אם בכל זאת נולדה כבשה לבנה, במקרה, הוא התייחס אליה יפה כדי להמשיך ולהגדיל את צאן לבן שברשותו.[3]


[1] ראה: פתרון אלוהי - מהיכן קיבל יעקב את הזכר החום הראשון
[2] אם זה רק היה נס, אלוהים לא היה צריך את מקל לבנה, וגם לא היה מסביר לו בחלום מה לעשות.
[3] אחרי הפרדת העדרים, ליעקב היה רק חלק מהצאן וחלק מהעבודה והיה לו זמן להזמין את נשותיו אליו.