ביאור:בראשית ל יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית ל יג: "וַתֹּאמֶר לֵאָה: בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת. וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ, אָשֵׁר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל יג.


בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת[עריכה]

וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ, אָשֵׁר[עריכה]

לאחר שלבן הראשון של זלפה, לאה נתנה שם לפי האל גד (ישעיהו סה יא), וייתכן שהוא מציין את מזל גדי באסטרולוגיה המערבית (כוכב שבתאי), כברכה שהתינוק יהיה חזק. בבן השני של זלפה ייתכן שהוא נקרא לכבוד האלה "אֲשֵׁרָה", ככתוב: "וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם, וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָאֲשֵׁרוֹת" (שופטים ג ז). וכיוון שהאלה 'אשרה' היא נקבה, לכן לאה מזכירה את הבנות, שהיא רוצה שיהיו לה כדי לתת להן שם של אלה.

"אִשְּׁרוּנִי"

  1. אֹשֶׁר - שורש 'אשר' - הרגשת סיפוק ושביעות רצון, רווחה, שִׂמְחָה, חֶדְוָה, גִּילָה, דִּיצָה, רִנָּה, צָהֳלָה, שָׂשׂוֹן (מילוג). ככתוב: " עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (ביאור:משלי ג יח)
  2. יָשָׁר - שורש 'ישר' - ללכת בדרך הישר, הישרו, מְדֻיָּק, אָמִין, מְהֵימָן, חָלָק, מתמשך, רָצוּף, הגינות, כנות, טוהר, צדיק, מוסרי, הגון (מילוג), ככתוב: "עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה" (ביאור:משלי ט ו).
  3. לאשר - שורש 'אשר' - נתן את הסכמתו, הרשה (מילוג). למרות שאין שימוש כזה בתנ"ך, ייתכן שבנותי הן זלפה שפחתה ביחד עם כל שפחותיה, וכולן ביחד שמחות בשמחת לאה.
  4. האלה "אֲשֵׁרָה", בצורת פועל.

למרות שהלקסיקון מכוון את פרוש המילה ל'ישר', ההקשר של בנות במשפט - "כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת", לפי אבן עזרא, מתאים יותר ל'אושר' שלאה תקבל כאשר בני זלפה ששיכים לה, יתחתנו עם בנות ותהינה לה חברות נוספות. או רמז לרצונה של לאה לקבל בנות.

"בְּאָשְׁרִי" - בשמחתי, כמו קריאת כבוד פילאה ואושר: 'חי אדוני', 'אלוהים'.

אלוהים[עריכה]

לאה לא מזכירה את אלוהים, לא בשם המפורש ולא כאלוהים. התינוק הזה לא זכה להקשר והודיה לאלוהים - פשוט בא תינוק נוסף, בנו של יעקב.
כך גם תינוקה השני של זלפה לא זכה להקשר לאלוהים.

וזה להבדיל מיששכר, שלאה אמרה "נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי ... וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, יִשָּׂשכָר" (ביאור:בראשית ל יח).
וגם זבולון, שלאה אמרה: "זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב ... וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ, זְבֻלוּן" (ביאור:בראשית ל כ).
וארבעת בניה הבכורים זכו להקשר לשם המפורש.

למעט לוי, לכל בניה לאה נתנה שם עם 5 אותיות: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבלון. ולגד ואשר, בני זלפה, היא נתנה שמות קצרים של 2 או 3 אותיות בלבד

ניתן להבין שלאה הורידה בחשיבתם של בני זלפה. ייתכן שהיא נתנה לזלפה ללדת ליעקב כדי (1) לפגוע ברחל, (2) להגדיל את מספר ילדי יעקב כדי שיהיו תריסר, (3) מתנה לזלפה עבור השרותים שלה.