ביאור:בראשית ל לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית ל לח: "וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת."



וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת[עריכה]

היתה דעה, שייתכן שמקורה בסיפור הזה, שכאשר נקבה בהריון רואה מראה מסוים זה משפיע על הוולד.
במקרה הזה, יעקב התכוון ליצור את הרושם שהמקלות מעצי "לִבְנֶה לַח וְלוזּ וְעֶרְמוֹן" (ביאור:בראשית ל לז), המפוצלים לפסים בצבע לבן וחום, גרמו לכבשות ולעיזים ללדת ולדות בצבע המקלות.

ניתן להבין:

  • שאין קשר בין ראיית עצם מסוים לצבע הוולד. אולם נשים נטו להסביר ולדות שלא דמו לאביהם בכל מיני תירוצים, עד שהגיעו ללידת בתולה.
  • המשפט לא טוען בפירוש שהמראה השפיע על צבע הוולדות.
  • אלוהים עשה נס, וזה היה הסבר עממי בשביל האנשים.
  • יעקב עשה יותר מזה. הוא הפרה את האילים החומים עם הכבשות הלבנות, וכל עניין המקלות היה רק לוודא מתי זמן הייחום של הנקבות.
  • ייתכן שיעקב העדיף שהוולדות יהיו נקבות, והוא הביא את הזכרים לנקבות בזמן המתאים לפני הביוץ כדי לשפר את הסיכויים שהזרע הנקבי יגיע לביצה ויפרה אותה.‏[1]




  1. ^ ראו Shettles Method, למרות שיש דעות שהשיטה לא עובדת.