ביאור:בראשית ל י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית ל י: "וַתֵּלֶד זִלְפָּה, שִׁפְחַת לֵאָה, לְיַעֲקֹב בֵּן."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל י.


וַתֵּלֶד זִלְפָּה[עריכה]

זִלְפָּה, שִׁפְחַת לֵאָה[עריכה]

לאה נתנה את שפחתה "לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית ל ט), אולם זלפה נשארה שפחתה של לאה. לאה שלטה בביקורים של זלפה אצל יעקב. לכן בהמשך לאה נותנת שם לתינוקה של זלפה וקוראת לו כרצונה, ככתוב: "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ, גָּד" (ביאור:בראשית ל יא).

כמובן זלפה ובלהה ידעו אודות הגר וישמעאל, ונזהרו לא להרגיז את גבירתם, פן הן וילדיהן ישלחו למדבר עם "לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם" (ביאור:בראשית כא יד).

וַתֵּלֶד ... לְיַעֲקֹב בֵּן[עריכה]

כפי שרואים במשפחת תרח, אברהם, יצחק, נחור, ישמעאל, עשו, גם ליעקב נולדים רק בנים (בת אחת דינה ונכדה אחת שרח בת אשר, מתוך שבעים איש).

נראה שזאת היתה תופעה גנטית במשפחה, שאלוהים יצר כדי להביא ריבוי מהיר של עם ישראל בתחילת דרכו, כאשר דת המשפחה נקבעה לפי האב.