ביאור:בראשית ל ט
בראשית ל ט: "וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת, וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל ט.
וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת
[עריכה]וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת
[עריכה]לאחר הולדת יהודה לאה עמדה מלדת, ככתוב: "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְהוָה, עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ: יְהוּדָה, וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת" (ביאור:בראשית כט לה).
מיד לאחר הולדת יהודה, רחל התלוננה ליעקב, והשתמשה בחוקי חמורבי, כשם ששרי עשתה עם הגר, ונתנה את אמתה להיות אישה לבעלה וכך לאפשר לו לקבל בן יורש לשמה, ככתוב: "וַתֹּאמֶר: הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה" (ביאור:בראשית ל ג).
לא בטוח שלאה נעשתה עקרה. לפי המשך הסיפור רואים שרחל הגבילה את הביקורים של לאה כדי למנוע ממנה להביא בנים נוספים, ולאה היתה צריכה להתלונן ולהגיד לרחל: "הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי, וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי" (ביאור:בראשית ל טו), ורחל מוותרת לה ומרשה לה לשכב עם יעקב פעם אחת, ככתוב: "לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, תַּחַת, דּוּדָאֵי בְנֵךְ" (ביאור:בראשית ל טו).
בהמשך לאה תכנס להריון לאחר שבלהה וזלפה נכנסו להריון השני או אפילו הראשון, כך שסביר שלאה עמדה מלדת לזמן קצר ביותר, וזה בגלל שרחל מנעה ממנה לבוא ליעקב. גם אפשרי שלאה לא רצתה להכאיב לרחל ולהביא עוד ילדים, ולכן היא נמנעה לבוא ליעקב בימים הטובים של המחזור.
לאה ילדה ששה בנים, ככתוב: "כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים" (ביאור:בראשית ל כ) לפני שרחל ילדה את יוסף, ויעקב, שסיים את שבע שנות עבודתו ללבן עבור רחל, בקש מלבן "שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי" (ביאור:בראשית ל כה). כדי להספיק ללדת ששה בנים תוך שבע שנים, לא נראה שלאה "עָמְדָה מִלֶּדֶת" יותר מאשר מספר קטן של חודשים.
וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה
[עריכה]לא היתה סיבה ללאה לתת את שפחתה לבעלה, הן היא כבר הביאה לו בנים ויש לו יורשים. בכל זאת החליטה לאה לתת את שפחתה ליעקב.
מה הן הסיבות האפשרייות למעשה של לאה:
- כיוון שנמנע מלאה לבוא ליעקב, זאת היתה הדרך שלה להגדיל את מספר הבנים השייכים לה, וכך להגדיל את חוסן זרעה.
- כיוון שרחל נתנה את אמתה, רחל רצתה לשמור על איזון במספר הנשים של יעקב, ולמנוע מרחל לשלוט על 2/3 מהנשים של יעקב. כך כל בת של לבן שלטה על 2/4 מנשותיו של יעקב.
- לא ברור מתי לאה נתנה את שפחתה, לפני או אחרי שבלהה נכנסה להריון, אולם אפשרי שהיא חשבה שאלוהים סגר את רחמה של רחל, כדברי יעקב: "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן" (ביאור:בראשית ל ב), ואלוהים גם ימנע מאמתה של רחל להכנס להריון. ולכן בהזדמנות שרחל נתנה את בלהה, לאה מיהרה לתת את זלפה.
- לאה ידעה שהיא מעניקה כבוד ומתנה גדולה ביותר לזלפה שפחתה. לפי חוקי חמורבי, שפחה שילדה לאדונה הופכת לאשתו, אסור למכור אותה ואסור לענות אותה אם היא לא מתחצפת לגברתה. במותו היא יוצאת לחופשי, ובנה יורש שווה עם כל בני אדונו, רק שהוא האחרון שבוחר את חלקו. לאחר שבלהה זכתה במתנה הזאת, סביר שלאה היתה תחת לחץ להעניק גם לשפחתה את הכבוד הזה, והיא לא יכלה להמשיך להחזיק את זלפה, להיות חברה טובה איתה, לצפות ליחס אוהב ממנה, אם היא לא תתן לה אפשרות להכנס להריון מיעקב.
מתי נתנה לאה את זלפה ליעקב?
[עריכה]לפי הכתוב, נראה כאילו שבלהה ילדה שני ילדים ורק אז לאה נתנה את זלפה ליעקב.
סביר שזה לא נכון, כי אם יעקב עשה ילד אחד לחוד כל פעם, אז ברור שאי אפשר לעשות 11 בנים ובת בתוך שבע שנים, שנות העבודה של יעקב עבור רחל.
ייתכן שרחל נתנה את בלהה ליעקב לאחר שיהודה נולד, או אפילו לפני כן. נראה שמיד כאשר רחל נתנה את בלהה, או לאחר כחודש כאשר בלהה נכנסה להריון, לאה הגישה את זלפה, וסביר שכחודש אחר כך, כשזלפה נכנסה להריון, לאה מצאה הזדמנות לדרוש אישור מרחל לקבל את יעקב (ביאור:בראשית ל טו), וגם היא נכנסה להריון חדש. כך כל שלושת הנשים: בלהה, זלפה ולאה היו בהריון ביחד. סדר לידת בני יעקב שאנו משתמשים הוא אינו סדר בכורתם אלא סדר הופעתם בסיפור, וגד (הראשון של זלפה), ויששכר (החמישי של לאה) נולדו לפני נפתלי (השני של בלהה). כך גם היה בסיבוב הנוסף, כאשר שלושת הנשים היו בהריון פעם נוספת ביחד.
מעניין האם יוסף סידר את אחיו בסדר האמיתי של בכורתם, וזה מה שהפתיע את אחיו (ביאור:בראשית מג לג).