רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א) עָשָׂה – כָּנַס, כְּמוֹ: "וַיַּעַשׂ חַיִל וַיַּךְ אֶת עֲמָלֵק" (שמ"א יד,מח).

(ג) שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ – וְשָׁם אֶהְיֶה עִמָּךְ; אֲבָל בְּעוֹדְךָ מְחֻבָּר לַטָּמֵא, אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתִי עָלֶיךָ (פדר"א פל"ו; תנחומא, י).

(ד) וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה – לְרָחֵל תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ לְלֵאָה, שֶׁהִיא הָיְתָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נִזְדַּוֵּג יַעֲקֹב עִם לָבָן. וְאַף בָּנֶיהָ שֶׁל לֵאָה מוֹדִים בַּדָּבָר, שֶׁהֲרֵי בֹּעַז וּבֵית דִּינוֹ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה אוֹמְרִים: "כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם" וְגוֹמֵר (רות ד,יא), הִקְדִּימוּ רָחֵל לְלֵאָה (ב"ר עא,ב; רות רבה ז,יג).

(ז) עֲשֶׂרֶת מוֹנִים – אֵין מוֹנִים פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה (ב"ר עד,ג).
מוֹנִים – לְשׁוֹן סְכוּם כְּלַל הַחֶשְׁבּוֹן, וְהֵן עֲשִׂירִיּוֹת; לָמַדְנוּ שֶׁהֶחֱלִיף תְּנָאוֹ מֵאָה פְעָמִים (שם עא,ב).

(י) וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים – אַף עַל פִּי שֶׁהִבְדִּילָם לָבָן כֻּלָּם, שֶׁלֹּא יִתְעַבְּרוּ הַצֹּאן דֻּגְמָתָן, הָיוּ הַמַּלְאָכִים מְבִיאִין אוֹתָן מֵעֵדֶר הַמָּסוּר בְּיַד בְּנֵי לָבָן לָעֵדֶר שֶׁבְּיַד יַעֲקֹב (שם עג,י).
וּבְרֻדִּים – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וּפַצִּיחִין", פיישי"ד [peised = מנומששגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: מלשון peis (pois) אפונה, כלומר שיש בו כתמים בצורת אפונה. אלא שפירושו של רש"י, שהוא ממילא קשה להבנה, עולה בקושי בקנה אחד עם הלעז. אין לקבל את הגזרון peiz (poix) "זפת" ולדבר על מעין כתמי זפת, כי יש שי"ן ולא צד"י בכל הרגסאות. וגם 2=.] בְּלַעַז: חוּט שֶׁל לָבָן מַקִּיף אֶת גּוּפוֹ סָבִיב, וַחֲבַרְבֹּרֶת שֶׁלּוֹ פְּתוּחָה וּמְפֻלֶּשֶׁת מִזּוֹ אֶל זוֹ (ס"א: מִזַּן אֶל זַן). וְאֵין לִי לְהָבִיא עֵד מִן הַמִּקְרָא.

(יג) הָאֵל בֵּית אֵל – כְּמוֹ 'אֵל בֵּית אֵל', הַהֵ"א יְתֵרָה. וְדֶרֶךְ מִקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ: "כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן" (במדבר לד,ב).
מָשַׁחְתָּ שָּׁם – לְשׁוֹן רִבּוּי וּגְדֻלָּה (תרגום יונתן), כְּשֶׁנִּמְשָׁח לַמַּלְכוּת, כָּךְ "וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ" (בראשית כח,יח) לִהְיוֹת מְשׁוּחָה לְמִזְבֵּחַ (מדרש תנחומא וישלח ח).
אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי – וְצָרִיךְ אַתָּה לְשַׁלְּמוֹ (שם), שֶׁאָמַרְתָּ: "יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" (בראשית כח כב|בראשית כח,כב), שֶׁתַּקְרִיב שָׁם קָרְבָּנוֹת (פדר"א פל"ב).

(יד) הַעוֹד לָנוּ – לָמָּה נְעַכֵּב עַל יָדְךָ מִלָּשׁוּב? כְּלוּם אָנוּ מְיַחֲלוֹת לִירַשׁ בְּנִכְסֵי אָבִינוּ כְּלוּם בֵּין הַזְּכָרִים?

(טו) הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ – אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָתֵת נְדוּנְיָא לִבְנוֹתָיו, בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין, נָהַג עִמָּנוּ כְּנָכְרִיּוֹת, כִּי מְכָרָנוּ לְךָ (שֶׁעָבַדְתָּ אוֹתוֹ בָּנוּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְלֹא נְתָנָנוּ לְךָ אֶלָּא) בִּשְׂכַר הַפְּעֻלָּה.
אֶת כַּסְפֵּנוּ – שֶׁעִכֵּב דְּמֵי שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ.

(טז) כִּי כָל הָעֹשֶׁר – "כִּי" זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא", כְּלוֹמַר: מִשֶּׁל אָבִינוּ אֵין לָנוּ כְּלוּם, אֶלָּא מַה שֶּׁהִצִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאָבִינוּ – שֶׁלָּנוּ הוּא.
הִצִּיל – לְשׁוֹן הִפְרִישׁ (אונקלוס); וְכֵן כָּל לְשׁוֹן הַצָּלָה שֶׁבַּמִּקְרָא – לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה, שֶׁמַּפְרִישׁוֹ מִן הָרָעָה וּמִן הָאוֹיֵב.

(יז) אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו – הִקְדִּים זְכָרִים לִנְקֵבוֹת; וְעֵשָׂו הִקְדִּים נְקֵבוֹת לִזְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו" וְגוֹמֵר (בראשית לו,ו).

(יח) מִקְנֵה קִנְיָנוֹ – מַה שֶּׁקָּנָה מִצֹּאנוֹ (ב"ר עד,ה), עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים.

(יט) לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ – שֶׁנָּתַן בְּיַד בָּנָיו דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב.
וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים – לְהַפְרִישׁ אֶת אָבִיהָ מֵעֲבוֹדָה זָרָה נִתְכַּוְּנָה ( ב"ר שם).

(כב) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים הָיָה בֵּינֵיהֶם.

(כג) אֶת אֶחָיו – קְרוֹבָיו.
דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים – כָּל אוֹתָן שְׁלֹשָה יָמִים שֶׁהָלַךְ הַמַּגִּיד לְהַגִּיד לְלָבָן, הָלַךְ יַעֲקֹב לְדַרְכּוֹ, נִמְצָא יַעֲקֹב רָחוֹק מִלָּבָן שִׁשָּׁה יָמִים, וּבַשְּׁבִיעִי הִשִּׂיגוֹ לָבָן; לָמַדְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָלַךְ יַעֲקֹב בְּשִׁבְעָה יָמִים, הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד [שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים", וְלֹא נֶאֱמַר "וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו שִׁבְעַת יָמִים"] (ב"ר עד,ו).

(כד) מִטּוֹב עַד רָע – כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים (יבמות ק"ג ע"ב).

(כו) כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב – כָּל חַיִל הַבָּא לַמִּלְחָמָה קָרוּי חֶרֶב.

(כז) וַתִּגְנֹב אוֹתִי – גָּנַבְתָּ אֶת דַּעְתִּי (תרגום יונתן).

(כט) יֵשׁ לְאֵל יָדִי – יֵשׁ כֹּחַ וְחַיִל בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע. וְכָל "אֵל" שֶׁהוּא לְשׁוֹן קֹדֶשׁ, עַל שֵׁם עֱזוּז וְרֹב אוֹנִים הוּא.

(ל) נִכְסַפְתָּה – חָמַדְתָּ (אונקלוס). וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא: "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי" (תהלים פד,ג), "לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִּכְסֹף" (איוב יד,טו).

(לא) כִּי יָרֵאתִי וְגוֹמֵר – הֱשִׁיבוֹ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, שֶׁאָמַר לוֹ: "וַתְּנַהֵג אֶת בְּנוֹתַי" וְגוֹמֵר (לעיל פסוק כו).

(לב) לֹא יִחְיֶה – וּמֵאוֹתָהּ קְלָלָה מֵתָה רָחֵל בַּדֶּרֶךְ (ב"ר עד,ד;ט).
מָה עִמָּדִי – מִשֶּׁלְּךָ (תרגום יונתן).

(לג) בְּאֹהֶל יַעֲקֹב – הוּא אֹהֶל רָחֵל (ב"ר עד,ט), שֶׁהָיָה יַעֲקֹב תָּדִיר אֶצְלָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב" (בראשית מו,יט), וּבְכֻלָּן לֹא נֶאֱמַר 'אֵשֶׁת יַעֲקֹב' (ב"ר עג,ב).
וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל – כְּשֶׁיָּצָא מֵאֹהֶל לֵאָה, חָזַר לוֹ לְאֹהֶל רָחֵל קֹדֶם שֶׁחִפֵּשׂ בְּאֹהֶל הָאֲמָהוֹת [ס"א: הַשְּׁפָחוֹת]. וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁהָיָה מַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא מַשְׁמְשָׁנִית (ב"ר עד,ט).

(לד) בְּכַר הַגָּמָל – לְשׁוֹן "כָּרִים וּכְסָתוֹת", כְּתַרְגּוּמוֹ: "בַּעֲבִיטָא דְּגַמְלָא", וְהִיא מַרְדַּעַת הָעֲשׂוּיָה כְּמִין כַּר. וּבְעֵרוּבִין (דף ט"ז ע"א) שָׁנִינוּ: "הִקִּיפוּהָ בַּעֲבִיטִין", וְהֵן עֲבִיטֵי גְּמַלִּים, בשטי"ל [bastel = אוכףשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: כך כתוב ברוב כתבי־היד. באחדים מהם קוראים את הצורה הקרובה בש"ט ואין הבדל ביניהם (אולי bast יותר גדול מ־bastel). וגם 2=.] בְּלַעַז.

(לו) דָלַקְתָּ – רָדַפְתָּ (אונקלוס), כְּמוֹ: "עַל הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ" (איכה ד,יט), וּכְמוֹ: "מִדְּלֹק אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים" (שמ"א יז,נג).

(לז) וְיוֹכִיחוּ – וִיבָרְרוּ עִם מִי הַדִּין, אפרובי"ר [aprover = לבררשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ר' לעיל מס' 3021. וגם 2=.] בְּלַעַז.

(לח) לֹא שִׁכֵּלוּ – לֹא הִפִּילוּ עִבּוּרָם, כְּמוֹ: "רֶחֶם מַשְׁכִּיל" (הושע ט,יד); "תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל" (איוב כא,י).
וְאֵילֵי צֹאנְךָ – מִכָּאן אָמְרוּ: אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל; שֶׁאִם לֹא כֵן, מַה שִּׁבְחוֹ? אֵילִים לֹא אָכַל, אֲבָל כְּבָשִׂים אָכַל? אִם כֵּן גַּזְלָן הוּא (ב"ק ס"ה ע"ב).

(לט) טְרֵפָה – עַל יְדֵי אֲרִי וּזְאֵב (תרגום יונתן).
אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה – לְשׁוֹן "קוֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִיא" (שופטים כ,טז); "אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים" (מל"א א,כא), חֲסֵרִים. אָנֹכִי אֲחַסְּרֶנָּה; אִם חָסְרָה – חָסְרָה לִי, שֶׁ"מִּיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה".
[אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה – תַּרְגּוּמוֹ: "דַּהֲוַת שָׁגְיָא מִמִּנְיָנָא", שֶׁהָיְתָה נִפְקֶדֶת וּמְחֻסֶּרֶת; כְּמוֹ: "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (במדבר לא,מט), תַּרְגּוּמוֹ: "וְלָא שְׁגָא".
גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה – גְּנוּבַת יוֹם אוֹ גְּנוּבַת לַיְלָה, הַכֹּל שִׁלַּמְתִּי (תרגום יונתן וירושלמי).
גְּנֻבְתִי – כְּמוֹ "רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת" (איכה א,א); "מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט" (ישעיהו א,כא), "אוֹהַבְתִּי לָדוּשׁ" (הושע י,יא).

(מ) אֲכָלַנִי חֹרֶב – לְשׁוֹן "אֵשׁ אוֹכְלָה" (דברים ד,כד).
וְקֶרַח – כְּמוֹ: "מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ" (תהלים קמז,יז); תַּרְגּוּמוֹ "גְּלִידָא".
שְׁנָתִי – לְשׁוֹן שֵׁנָה.

(מא) וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי – הָיִיתָ מְשַׁנֶּה תְּנַאי שֶׁבֵּינֵינוּ, מִנָּקֹד לְטָלוּא וּמֵעֲקֻדִּים לִבְרֻדִּים.

(מב) וּפַחַד יִצְחָק – לֹא רָצָה לוֹמַר "אֱלֹהֵי יִצְחָק", שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ בְּצֵאתוֹ מִבְּאֵר שֶׁבַע: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק" (בראשית כח,יג), בִּשְׁבִיל שֶׁכָּהוּ עֵינָיו וַהֲרֵי הוּא כַּמֵּת (מדרש תנחומא תולדות ז) – יַעֲקֹב נִתְיָרֵא לוֹמַר "וֵאלֹהֵי", וְאָמַר וּפַחַד.
וַיּוֹכַח – לְשׁוֹן תּוֹכָחָה הוּא וְלֹא לְשׁוֹן הוֹכָחָה (תרגום יונתן).

(מג) מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה – אֵיךְ תַּעֲלֶה עַל לִבִּי לְהָרַע לָהֶן?

(מד) וְהָיָה לְעֵד – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

(מו) לְאֶחָיו – הֵם בָּנָיו, שֶׁהָיוּ לוֹ אַחִים, נִגָּשִׁים לְצָרָה וּלְמִלְחָמָה (ב"ר עד,יג).

(מז) יְגַר שָׂהֲדוּתָא – תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל גַּלְעֵד, גַּל עֵד.

(מט) וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר וְגוֹמֵר – וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר בְּהַר הַגִּלְעָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיַּעֲבֹר אֶת מִצְפֵּה גִלְעָד" (שופטים יא,כט). וְלָמָּה נִקְרֵאת שְׁמָהּ "מִצְפָּה"? לְפִי שֶׁאָמַר כָּל אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ: יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ אִם תַּעֲבֹר אֶת הַבְּרִית.
כִּי נִסָּתֵר – וְלֹא נִרְאֶה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

(נ) בְּנֹתַי... בְּנֹתַי – שְׁתֵּי פְּעָמִים; אַף בִּלְהָה וְזִלְפָּה – בְּנוֹתָיו הָיוּ מִפִּילֶגֶשׁ (ב"ר עד,יג; פדר"א פל"ו).
אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי – לִמְנֹעַ מֵהֶן עוֹנַת תַּשְׁמִישׁ (יומא ע"ז ע"ב).

(נא) יָרִיתִי – כְּמוֹ "יָרָה בַיָּם" (שמות טו,ד), כָּזֶה שֶׁהוּא יוֹרֶה הַחֵץ (ב"ר עד,טו).

(נב) אִם אָנִי – הֲרֵי "אִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֲשֶׁר", כְּמוֹ: "עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי" (בראשית כד,לג).
לְרָעָה – לְרָעָה אִי אַתָּה עוֹבֵר, אֲבָל אַתָּה עוֹבֵר לִפְרַקְמַטְיָא (ב"ר שם).

(נג) אֱלֹהֵי אַבְרָהָם – קֹדֶשׁ.
וֵאלֹהֵי נָחוֹר – חֹל.
אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם – חֹל (מסכת סופרים ד,ה).

(נד) וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח – שָׁחַט בְּהֵמוֹת לְמִשְׁתֶּה.
לְאֶחָיו – לְאוֹהֲבָיו שֶׁעִם לָבָן (תרגום יונתן).
לֶאֱכָל לָחֶם – כָּל דְּבַר מַאֲכָל קָרוּי לֶחֶם, כְּמוֹ: "עֲבַד לְחֶם רַב" (דניאל ה,א); "נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ" (ירמיהו יא,יט).

הערות[עריכה]