קטגוריה:ישעיהו א כא
איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים.
אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים.
אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים׃
אֵיכָה֙ אֵיכָה֙ - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 349 b
מורפ': HTi הָיְתָ֣ה הָיְתָ֣ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3fs לְזוֹנָ֔ה לְ - מילת יחס
זוֹנָ֔ה - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/2181
מורפ': HR/Vqrfsa קִרְיָ֖ה קִרְיָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7151
מורפ': HNcfsa נֶאֱמָנָ֑ה נֶאֱמָנָ֑ה - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 539
מורפ': HVNrfsa מְלֵאֲתִ֣י מְלֵאֲתִ֣י - תואר, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4395
מורפ': HAafsc מִשְׁפָּ֗ט מִשְׁפָּ֗ט - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4941
מורפ': HNcmsa צֶ֛דֶק צֶ֛דֶק - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6664
מורפ': HNcmsa יָלִ֥ין יָלִ֥ין - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3885 a
מורפ': HVqi3ms בָּ֖הּ בָּ֖ - מילת יחס
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3fs וְעַתָּ֥ה וְ - ו' החיבור
עַתָּ֥ה - תואר הפועל
צורת יסוד: c/6258
מורפ': HC/D מְרַצְּחִֽים מְרַצְּחִֽים - פועל, פיעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 7523
מורפ': HVprmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
אֵיכָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הָיְתָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) לְזוֹנָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
קִרְיָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
נֶאֱמָנָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מְלֵאֲתִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) מִשְׁפָּ֗ט רביעי (משנה, דרגא 3)
צֶ֛דֶק תביר (משנה, דרגא 3)
יָלִ֥ין מרכא (משרת, דרגא 5) בָּ֖הּ טפחא (מלך, דרגא 2)
וְעַתָּ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) מְרַצְּחִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
אֵיכָה כיצד זה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה עיר (ירושלים) נֶאֱמָנָה שהיתה נאמנה לה' כמו אישה לבעלה? מְלֵאֲתִי זו שהיתה מלאה מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין ישן (שכן) בָּהּ, וְעַתָּה מְרַצְּחִים.
פרשנות מסורתית:
רש"י
"קריה" - שהיתה נאמנה ומליאה משפט וצדק היה לן בה ועתה מרצחים
"מלאתי משפט" - כגון רבתי עם (איכה א)
"צדק ילין בה" - תמיד של שחר היה מכפר על עבירות של הלילה ושל בין הערבים מכפר על של היום דבר אחר שהיו מלינים בה דיני נפשות כשלא היו מוצאין לו זכות ביום הא' לא היו גומרין את דינו עד למחרת אולי ימצאו לו זכות ועתה נעשו רוצחין ומצינו בפסיקתא ר' מנחם בר אושעיה אמר תפ"א בתי כנסיות היו בירושלים כמנין מלאתי בגי' ועתה מרצחים הרגו את אוריה הרגו את זכריהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"קריה" - עיר
"מלאתי" - היו"ד נוספת ובעבור תוספות היו"ד נהפכה הה"א לתי"ו להסמיכה אל היו"ד
"ילין" - ענין התמדה וכן ולנה בתוך ביתו (זכריה ה)
מצודת דוד
"איכה" - מתאונן לומר איך ירושלים עיר אמונה נהפכה להיות משקרת בה' כזונה המשקרת בבעלה
"מלאתי" - מעולם היתה מלאה משפט והצדק התמיד בה ועתה נהפכו אנשיה להיות מרצחיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) במעשים שבינו לבין קונו,
- ב) במעשה הצדק בינו לבין חבירו, לזה כפל דבריו ר"ל אם בשלימות שבין אדם למקום, הלא זה כרגע היתה "קריה נאמנה" לאלהיה בתכלית האמונה, ואיך בעוד שהיא נקראת בפי כל בשם קריה נאמנה נהפכה לבגוד בה' כזונה הבוגדת באלוף נעוריה? ואם בשלמות שבין אדם לחבירו, הלא היתה "מלאה משפט" בכל רחובותיה. ולא תחשוב שהיה זה בזמן קדום רק "צדק ילין בה" שעוד בלילה הזו העברה, לן בה הצדק והיה בתוכה עד אור הבוקר, וא"כ איך "ועתה" בלילה הבאה "(ילינו בה) מרצחים לרצוח נפשות?":
ביאור המילות
"איכה". מסב פניו מפסוק זה לשלאחריו מנוכח לנסתר? ולמה שפרשתי הנהו נכון:
"נאמנה, משפט". דע כי כל מקום שיורדפו שני שמות אלה, אמונה משפט, אמונה צדק, תהיה האמונה בין אדם למקום, ומשפט או צדק בין אדם לחבירו (הושע ב' כב. ירמיה ה'). ועיין מזה (לקמן יא ה'. נט ד'):
"מלאתי". יו"ד נוספת, כמו רבתי עם, תואר כדמות פעול, וחז"ל דרשוהו (פסיקתא פט"ו סכ"ד, ופט"ז ס"ז, ורבה איכה בפתיחה דר"ח בר פפא ובפסוק בלע ה' לא חמל, ומדרש חזית פסוק לסוסתי) תפ"א בתי כנסיות היו בירושלים כמספר מלאתי:
"משפט, צדק". ההבדל בין ב' שמות אלה ידוע, משפט הוא עשות הנכון לפי הדת הכולל האלהי או הנימוסי, והצדק עפ"י הישר והטוב מצד הנושא המיוחד שישתנה לפעמים מן הדת הכולל לפי הזמן והענין, והוא מעלה יותר מפעולת המשפט, ולא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דבריהם על דין תורה:
"ילין". להמפרשים הושאל מן הלינה אל ההתמדה בדבר, כמו בצוארו ילין עז (איוב מא יד). וחז"ל נתקשה להם זאת ודרשוהו (בסנהדרין לה, ורבה פינחס פכ"א). ולמ"ש הוא פשוט:
"מרצחים". יש הבדל בין רוצח בקל, ובין מְרַצֵחַ בכבד, המרצחים הם חבורה וקשר רוצחים נמצא ביניהם מצוים ומקבלים צווי. ולא תמצא שם זה בודד, רק על הראש שלהם, (מ"ב ז' לב). וביתר מקומות בא בלשון רבים בכ"מ:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו א כא"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.