פסיקתא דרב כהנא טו ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



ח.    [ עריכה ]

"אֵיכָה".

ר' יהודה ור' נחמיא.

ר' יהודה אמר אין לשון איכה אלא לשון תוכחה, כד"א (ירמיהו ח, ח): "אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ".

ר' נחמיא אמר אין לשון זה איכה אלא לשון קינה, כמד"א (איכה א, א): "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד", (איכה ב, א): "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ", (איכה ד, א): "אֵיכָה יוּעַם".

למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין, אחד ראה אותה בשלוותה, ואחד ראה אותה בפחזה, ואחד ראה אותה בניוולה.

כך משה ראה את ישראל בשלוותן, ואמר (דברים א, יב): "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי".

ישעיה ראה אותן בפחזן ואמר איכה היתה לזונה קריה נאמנה "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה".

ירמיה ראה אותה בניוולה, בחרבנה ואמר (איכה א, א): "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד".