קטגוריה:דברים א יב
איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טׇרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְ/בַדִּ֑/י טָרְחֲ/כֶ֥ם וּ/מַֽשַּׂאֲ/כֶ֖ם וְ/רִֽיבְ/כֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | אֵיכְדֵין אֲסוֹבַר בִּלְחוֹדַי טוּרְחֵיכוֹן וְעִסְקֵיכוֹן וְדִינְכוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | הֵיךְ אֲנָא יָכִיל בִּלְחוֹדִי לְמִסְבּוֹל טַרְחוֹת אַפְקַרְסוּתְכוֹן וּדְמִחַשְׁלִין עֲלֵי בִישְׁתָּא וּמִילֵי דִיגַנְבוּן דְּמַפְקִין סִלְעָא לְאַפּוֹקֵי תְּרֵי: |
רש"י (כל הפרק)
"איכה אשא לבדי" - אם אומר לקבל שכר לא אוכל זו היא שאמרתי (ס"א שאמרנו) לכם לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקדוש ברוך הוא
"טרחכם" - מלמד שהיו ישראל טרחנין היה אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין אומר יש לי עדים להביא יש לי ראיות להביא מוסיף אני עליכם דיינין
"ומשאכם" - מלמד שהיו (סנהדרין צט) אפיקורסין הקדים משה לצאת אמרו מה ראה בן עמרם לצאת שמא אינו שפוי בתוך ביתו איחר לצאת אמרו מה ראה בן עמרם שלא לצאת מה אתם סבורים יושב ויועץ עליכם עצות רעות וחושב עליכם מחשבות (ס"א מצות וחשבונות)
"וריבכם" - מלמד שהיו רוגניםרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
טָרְחֲכֶם – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טַרְחָנִין; הָיָה אֶחָד מֵהֶם רוֹאֶה אֶת בַּעַל דִּינוֹ נוֹצֵחַ בַּדִּין, אוֹמֵר: יֵשׁ לִי עֵדִים לְהָבִיא, יֵשׁ לִי רְאָיוֹת לְהָבִיא, מוֹסִיף אֲנִי עֲלֵיכֶם דַּיָּנִין (שם).
וּמַשַּׂאֲכֶם – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִין. הִקְדִּים מֹשֶׁה לָצֵאת, אָמְרוּ: מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם לָצֵאת? שֶׁמָּא אֵינוֹ שָׁפוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אֵחֵר לָצֵאת, אָמְרוּ: מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם שֶׁלֹּא לָצֵאת? מָה אַתֶּם סְבוּרִים? יוֹשֵׁב וְיוֹעֵץ עֲלֵיכֶם עֵצוֹת רָעוֹת וְחוֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבוֹת [סְפָרִים אֲחֵרִים: מִצְוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת] (שם).
וְרִיבְכֶם – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ רוֹגְנִים (שם).
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
איכה אשא לבדי טרחכם. הטורח שיש לי שאשכיל המצות לפתאים. ודרשו רז"ל מלמד שהיו ישראל טרחנין הרבה, אחד מהם רואה בעל דינו נוצח בדין אמר יש לי עדים להביא יש לי ראיה להביא מוספני עליכם דיינין.
ומשאכם. כשבקשו הבשר והמים, שכן כתיב (במדבר יא) לשום את משא כל העם הזה עלי.
וריבכם. למדך שהיו בעלי מריבה וקטטה אלו עם אלו.ספורנו (כל הפרק)
"טרחכם" בקטטות הקורות בלתי תביעת ממון: " ומשאכם" בצרכי רבים:
" וריבכם" בעניני הדין ותביעת ממון. וזה ספר להזכירם את פשעם שאע"פ שבשר אותם שיכנסו לארץ בלתי שום מלחמה שהיה ענינה רב התועלת והכבוד יותר מכל נכסיהם ועניניהם במדבר לא נמנעו מלעורר דברי ריבות איש על חבירו באופן שהוצרך למנות מדרגות שופטים עד שכל עשרה מהם היו צריכים לדיין פרטי ואין זה כי אם מרוע לב:מלבי"ם (כל הפרק)
אור החיים (כל הפרק)
מדרש ספרי (כל הפרק)
איכה אשא לבדי - אמר להם לא מעצמי אני אומר לכם:
טרחכם - מלמד שהיו טורחנים: היה אחד מהם רואה שנוצח חברו בדין - אומר יש לי עדים להביא, יש לי ראיות, למחר אני דן, מוסיף אני עליכם דינים, לכך נאמר טרחכם ומשאכם וריבכם.
משאכם - מלמד שהיו אפיקורסים: הקדים משה לצאת, אמרו מה ראה בן עמרם לצאת? שמא אינו שפוי בתוך ביתו? איחר לצאת, אמרו מה ראה בן עמרם שלא לצאת? מה אתם סבורים? יושב ויועץ עליכם עצות, ומחשב עליכם מחשבות, ק"ו משל בית און, כענין שנאמר ואון בן פלת בני ראובן, בידוע שאשתו יועצתו. לכך נאמר ומשאכם:
וריבכם - מלמד שהיו אפיקורסים והיו רגזנים:
וריבכם - היה אחד מוציא סלע בשביל ליטול שתים, שתים בשביל ליטול ג', לכך נאמר וריבכם מלמד שהיו רוגנים:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
כאשר קוראים את פרשת השבוע, בשבת אחר-הצהרים, ובימים שני וחמישי בבוקר, נוהגים לקרוא את החלק הראשון של העלייה של שבת הבאה (עד שני). רק כאשר חלק זה קצר מכדי להכיל שלוש עליות (פחות מעשרה פסוקים), כמו במקרה של פרשת ניצבים, או במקרה ההפוך, שחלק זה ארוך מדי (כמו במקרה של פרשת כי-תשא) נוהגים אחרת.
בשבוע הקודם לקריאת פרשת דברים, אנו קוראים את אחד-עשר הפסוקים הראשונים בפרשה, ומסיימים לפני הפסוק המתחיל במילה איכה. אחד-עשר פסוקים אלה מחולקים לשלוש עליות "קטנות". אך בקריאה של שבת, העלייה הראשונה מסתיימת בפסוק העשירי.
דבר זה נעשה כדי שלא נתחיל את העלייה השנייה עם המילה איכה, אשר למרות שאינה נושאת אופי "טראגי" במשמעותה אצלנו בטקסט. הרי היא מילת הכותרת לקינתו של ירמיהו (מגילת איכה). מכיוון שפרשת דברים נקראת תמיד בשבת שלפני תשעה באב, איננו רוצים להתחיל עלייה עם מילה אשר יש לה אסוציאציה עצובה כזו.
ועוד שיש במשמעות הפסוק גנאי על ישראל כמו שמפורש ברש"י על הפסוק.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דברים א יב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.