מצודות על ישעיהו א
מצודות על ישעיהו · א · >>
פסוק א
מצודת דוד
"בימי עוזיהו וגו'" - בימי ארבעת המלכים האלה ניבא עד שעמד מנשה והרגו
"חזון" - זו היא מראית הנבואה של ישעיהו אשר ראה במראה הנבואה על יהודה וירושלים ואין זה תחלת הספר לומר שכל נבואתו היתה על יהודה וירושלים לבד כי באמת ניבא גם על אומות העולם כו' אלא שבא לומר הנבואה ההיא היתה על יהודה וירושלים וכדרך שאמר משא בבל משא מואב אבל תחלת הספר הוא בשנת מות המלך עוזיהו וגו' ואין מוקדם ומאוחר בסדר והדברים מוכיחים כך שהרי שם נאמר ואשמע וגו' את מי אשלח וגו' למדנו שאז היתה תחלת השליחות
מצודת ציון
"חזון" - ענין ראיה והבטה כמו ותחז בציון עינינו (מיכה ד)ועש"ז נקרא הנביא בשם חוזה כי רואה במראה הנבואה וכאשר יקרא רואה וצופהפסוק ב
מצודת דוד
"כי ה' דבר" - לא מאלי אני אומר כי דבר ה' בפי ולזה שמעו אמרי
"בנים גדלתי" - ר"ל וזהו דברי ראו נא הטובה שעשיתי לבני בכורי ישראל אשר גדלתים ורוממתים על כל האומות הקדמונים והם לא השיבו כגמולי כי מרדו בי
"והאזיני ארץ" - אמר בלשון יחיד כי סדנא דארעא חד היא משא"כ השמים כי שבעה רקיעים הם לפי תכונת הקדמונים
"שמעו שמים" - מה שאני קובל ומתרעם על ישראל
מצודת ציון
"והאזיני" - הטי אוזן לשמוע וכן אזון עד תבונותיכם (איוב לב)
"פשעו" - מרדו כמו מלך מואב פשע בי (מלכים ב ג)פסוק ג
מצודת דוד
"עמי" - עם שהמה עמי ואני בעזרתם עכ"ז לא יתבוננו לדעת מה טוב להם כי הלא בשמעם טוב הארץ יאכלו ואינם אפילו כחמור הזה המכיר בטובה
"לא ידע" - לא אבו לדעת אותי להיות נשמעין לי
"ידע שור" - הלא אף השור יודע ומכיר את בעליו אשר קנהו ונשמע הוא אליו והחמור הזה עם שהוא סכל ביותר עכ"ז יודע הוא מקום האבוס של בעליו והולך שמה להנאתו
מצודת ציון
"אבוס" - הוא המקום המיוחד למאכל הבהמות וכן אם ילין על אבוסך (איוב לט)פסוק ד
מצודת דוד
"נזרו אחור" - פרשו מהם ללכת לאחור כאדם הממאן לשמוע דברי המדבר אליו
"בנים משחיתים" - מאז היו בני אל חי ונהפכו להיות בנים המשחיתים את דרכם
"זרע מרעים" - מאז היו זרע בירך ה' ונהפכו להיות זרע מרעים
"עם כבד עון" - מאז היו עם קדוש ונהפכו להיות עם כבד עון
"הוי" - הנביא מתאנח וקובל על ישראל שהיו מאז גוי קדוש ונהפכו להיות גוי חוטא
מצודת ציון
"הוי" - המלה הזאת היא ענין קריאה בין לצער בין לשמחה כמו הוי אחי והוי אחות (ירמיהו כב)וכמו הוי ציון המלטי (זכריה ב)
"כבד" - ענין רבוי כמו עמך הכבד הזה (מלכים א' ג)
"מרעים" - רשעים
"נאצו" - הוא מושאל על הבזיון וכן כי נאצו האנשים את מנחת ה' (שמואל א ב')
"נזורו" - ענין הפרשה כמו אשר נזורו מעלי (יחזקאל יד)פסוק ה
מצודת דוד
"כל ראש לחלי" - הלא ע"י ההכאה נחלה כל הראש וכל הלב ומדוע לא תקחו מוסר
"על מה תוכו" - על העבירה עצמה שלקיתם עליה על העבירה ההיא בעצמה תוסיפו עוד לעשות סרה ר"ל עשיתם שוב העבירה ההיא בתוספות איסור ואינכם משימים על לב לחשוב הלא בשבילה לקינו
מצודת ציון
"סרה" - ענין הסרה מדרך הישר וכן סורר ומורה (דברים כא)
"דוי" - ענין מכאוב כמו על ערש דוי (תהלים מא)פסוק ו
מצודת דוד
"ולא רככה" - לא נתרככה המכה בשמן כדרך שמרככין המכות ר"ל הלא עדיין לא נרפאתם מהמכות אשר באו עליכם מאז על העבירות שעשיתם ומדוע חזרתם לעשות שוב והוא דרך משל לאמר הלא מאז בא הפורעניות על השרים ועל יתר העם ועדיין משמשת בכם ולמה תחטאו שוב
"ולא חובשו" - לא נכרך עליהם מטלית כדרך שכורכים על המכות
"אין בו" - אין בכל אחד מקום שלם ממכה במקום אחד יש פצע ובמקום וגו'
"לא זרו" - לא נפזר עליהם אבק סממנים המרפאים
מצודת ציון
"מכף רגל" - כן נקרא שטחות הרגל וכמו שנקרא שטחות היד כף יד
"מתום" - מלשון תמימות ושלימות
"פצע" - מכה שנבקעה ונפתחה ומוציאה דם
"וחבורה" - מכה שנצרר הדם תחתיה וממעל נראה כתם אדום כמו ונמר חברברותיו (ירמיהו יג)וכן פצע תחת פצע חבורה וגו' (שמות כא)
"טריה" - לחה כמו לחי חמור טריה (שופטים טו)
"זורו" - ענין פזור כמו וזריתי פרש (מלאכי ב)
"חבשו" - ענין קשור הכריכה שעל המכה כמו לנשברת לא חבשתם (יחזקאל לד)
"רככה" - מלשון רך וטוב (בראשית יח)פסוק ז
מצודת דוד
"ושממה" - ותהיה שוממה כארץ אשר יבואו עליה אויבים זרים ורחוקים כי המה מהפכים ומחריבים הכל ועושים שממה על כי המה לא יעמדו בה משא"כ כשהאויב הוא מבני הארץ ההיא וסמוך אליה
"לנגדכם" - בעיניכם תראו ואין לאל ידכם לעמוד כנגדה
"אדמתכם" - פרי אדמתכם
"ארצכם" - לכן תהיה ארצכם שממהפסוק ח
מצודת דוד
"כעיר נצורה" - כמו העיר אשר האויבים צרים עליה העושים הסוכות לעצמם להסתתר בהם וכשמסתלקין מעליה נשארים הסוכות ריקן
"כמלונה במקשה" - כמו המלונה העשויה בשדה קשואין כי משתלקט מניחה ריקן והולך לו (זה שבכרם קרוי סוכה כי השומר יושב בה ביום ומשמרה מפני העופות ובלילה מפני הגנבים אבל הקשואים קשים הם למאכל העופות ואינו שומרם אלא מפני הגנבים ובלילה ולכן נקראת מלונה עשויה ללינה)
"ונותרה" - תשאר רקנית מיושביה כמו סוכת הכרם מה שהשומר יושב בה כי בעת יבצר כרמו מניח סוכתו ריקן והולך לו
מצודת ציון
"בת ציון" - עיר ציון
"כמלונה" - מלשון מלון
"במקשה" - מלשון קשואין והוא שם פרי
"נצורה" - מלשו ן מצורפסוק ט
מצודת דוד
"כסדום" - היינו ראוים להיות כלים כסדום ועמורה מבלי שארית מה
"לולי ה'" - אם לא היה המקום משאיר לנו בחסדו שארית כחשבון המעט
מצודת ציון
"לולי" - לשון אם לא
"שריד" - שארית כמו פליט ושריד (איכה ב)
"דמינו" - מלשון דמיון והשואהפסוק י
מצודת דוד
"קציני סדום" - שרים הדומים לשרי סדום
מצודת ציון
"קציני" - ענין שררה כמו כל קציניך נדדו (לקמן כב)פסוק יא
מצודת דוד
"לא חפצתי" - הואיל ואינכם שבים
"שבעתי וגו'" - ר"ל אני קץ בהם כאדם השבע שהוא קץ בדבר שהוא שבע ממנו
"למה לי וגו'" - הלא כל עצם הזבח בא להתוודות עם הבאתו ואתם הואיל ואינכם שבים למה לי הזבח
מצודת ציון
"מריאים" - פטומים ושמנים וכן ושלם מריאכם (עמוס ה)
"ועתודים" - הם הזכרים מן העזיםפסוק יב
מצודת דוד
"כי תבואו" - כאשר תבואו לראות פני ברגל אז אומר לכם מי בקש זאת מידכם לדרוך ולרמוס בחצרי
מצודת ציון
"פני" - כמו לפני ותחסר הלמ"ד
"רמוס" - ענין דריכה ברגל כמו ורמסי בחומר (נחום ג)פסוק יג
מצודת דוד
"חודש ושבת" - בין בר"ח בין בשבת בין בימי המועד אשר תקראו מקרא קודש ואתם נעצרים לפני בהבאת קרבנות הנה לא אוכל לסבול האון שבלבבכם עם העצרה שאתם נעצרים לפני כי אין שני אלו ראוים להתאחד
"מנחת שוא" - כי הואיל ואיננה לי לרצון היא מנחת שוא כי אין בה תועלת כי הקטרת הקומץ היא תועבה לפני
מצודת ציון
"קטורת" - ענין העלאת עשן והוא מלשון קטור הארץ כקיטור הכבשן (בראשית יט)
"אוכל" - מלשון יכולת
"און" - ענינו מחשבת שקר כמו הנה יחבל און (תהלים ז)
"ועצרה" - ענין קבוצת אנשים כמו עצרת בוגדים (ירמיהו ט)ע"ש שהם עצורים ועכובים במקום אחדפסוק יד
מצודת דוד
"חדשיכם" - זבחי חדשיכם וגו'
"לטורח" - למשא כבד המטריח עד שאני עיף לשאת את המשא ואמר בלשון הנופל באדם להשמיע האוזן כפי שהורגלה
מצודת ציון
"נלאיתי" - ענין יגיעה כמו ומה הלאיתיך (מיכה ו)
"נשוא" - מלשון משאפסוק טו
מצודת דוד
"ובפרשכם כפיכם" - בעת התפלה
"ידכם וגו'" - לפי שידיכם מלאים משפיכת דם
מצודת ציון
"אעלים" - מלשון העלמה והסתרהפסוק טז
מצודת דוד
"הרע" - מלהרע
"הסירו וגו'" - לפי שרוע מעללי גבר עומדים מול ה' לקטרג עליו לזה אמר עשו תשובה ובזה תסירם מנגד עיני
"רחצו הזכו" - הסירו כתמות העון בתשובה
מצודת ציון
"הזכו" - מלשון זכות ובהירות
"חדלו" - מנעופסוק יז
מצודת דוד
"היטב" - להטיב מעשיכם
"דרשו" - חקרו המשפט לדעת הדין עם מי והיו מישרים את העשוק ושפטו משפט היתום וריבו ריב האלמנה כי המה הנעשקים ע"פ רוב
מצודת ציון
"אשרו" - מלשון ישר ובאה האל"ף במקום היו"ד וכן בהפוך כמו ובכבודם תתימרו (לקמן סא) ומשפטו תתאמרו
"חמוץ" - עשוק כמו מכף מעול וחומץ (תהלים עא)פסוק יח
מצודת דוד
"ונוכחה" - נברר הדברים לדעת מי סרח על מי
"אם יהיו וגו'" - ר"ל וכאשר תודו שהדין עמדי ותשובו לי אז אם יהיו חטאיכם אדומים כשני תולעת יולבנו כשלג ר"ל אכפר על חטאתכם (דימה העון לכתם אדום שהוא צבע חזק ונראה למרחוק ולא יוסר מהר בכבוס)
מצודת ציון
"לכו" - הוא ענין לשון זרוז כמו ועתה לכו ונהרגהו (בראשית לז)והלא לא הלכו אליו
"ונוכחה" - ענין ברור דבר כמו אשר הוכיח ה' (שם כד)
"כשנים" - חוטים צבוע אדום כמו ותולעת שני (שמות כה)
"כתולע" - הוא שם הצבע שצובעים בו אדוםפסוק יט
מצודת דוד
"אם תאבו" - להיות מוכנעים לי ושמעתם בקולי אז תאכלו מיטב הארץ
מצודת ציון
"תאבו" - תרצו כמו לא אבה יבמי (דברים כה)פסוק כ
מצודת דוד
"כי פי ה' דבר" - ובידו לקיים מאמרו
"חרב תאכלו" - לא תהיו אוכלים אלא אכולים לחרב
"ואם תמאנו" - אם תהיו ממאנים לשמוע אמרי ותמרו פי
מצודת ציון
"תמאנו" - מלשון מיאון וסרוב
"ומריתם" - מלשון מרי ומרדפסוק כא
מצודת דוד
"איכה" - מתאונן לומר איך ירושלים עיר אמונה נהפכה להיות משקרת בה' כזונה המשקרת בבעלה
"מלאתי" - מעולם היתה מלאה משפט והצדק התמיד בה ועתה נהפכו אנשיה להיות מרצחים
מצודת ציון
"קריה" - עיר
"מלאתי" - היו"ד נוספת ובעבור תוספות היו"ד נהפכה הה"א לתי"ו להסמיכה אל היו"ד
"ילין" - ענין התמדה וכן ולנה בתוך ביתו (זכריה ה)פסוק כב
מצודת דוד
"כספך" - הכסף שאתה נותן לזולת הוא סיגים ואתה מרמה ומאנה אותו
מצודת ציון
"לסיגים" - הוא פסולת הכסף כמו סיגים כסף היו (יחזקאל כב)
"סבאך" - כן נקראים משקים המשכרים כמו ונסבאה שכר (לקמן כו)
"מהול" - מזוג ומעורב ודומה לו לשחוק אמרתי מהולל (קהלת ב)פסוק כג
מצודת דוד
"לא יבוא" - בראותה שאף היתום לא הועיל עם כי הוא איש ומכ"ש היא ותחדל לבוא
"כלו" - כל העם
"שלמונים" - האחד אומר לחבירו הצדיקני היום בדיני ולמחר אצדיקך בדינך
"סוררים" - סרים מדרך הטוב ומתחברים עם הגנבים
מצודת ציון
"שלמונים" - מלשון תשלומיןפסוק כד
מצודת דוד
"אנחם" - במה שאשלם כגמול אנחם על הכעס שהכעסוני
"האדון" - שהכל שלו ובידו מאין מוחה
מצודת ציון
"אביר" - ענין חוזק כמו מידי אביר יעקב (בראשית מט)פסוק כה
מצודת דוד
"ואצרוף" - אסיר ממך הסיג כמו שמסירים כתמי הבגד ע"י הבורית ור"ל אכלה ממך הפושעים והמורדים
"ואשיבה" - להכותך מכה אחר מכה
מצודת ציון
"ואצרוף" - ענין זכוך וזקוק
"כבור" - כבורית שמנקין בו הבגדים מכתמיהם
"בדיליך" - היא מין מתכת כמו ואת הבדיל (במדבר לא)פסוק כו
מצודת דוד
"ואשיבה" - אעמיד עליך שופטים כשרים וצדיקים כמו שהיה מאזפסוק כז
מצודת דוד
"ושביה" - ההשבה מן הגולה תהיה ע"י הצדקה אשר יעשו
"במשפט" - ע"י המשפט שיעשה בה תהיה פדויהפסוק כח
מצודת דוד
"יכלו" - בלי שארית
"ושבר" - הפושעים והחוטאים שבהם ישברו יחדו זה כזה איש לא נעדרפסוק כט
מצודת דוד
"מהגנות" - ממה שבחרו הגנות להעמיד בה עבודת כוכבים ומזלות כענין שנא' המתקדשים והמטהרים אל הגנות (לקמן סו)
"כי יבושו" - עוזבי ה' יבושו אז ממה שחמדו האלים להעמיד עבודת כוכבים ומזלות בצלה כמ"ש תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה (הושע ד')
מצודת ציון
"מאילים" - שם אילן סרק כמו הנחמים באלים (לקמן נז)פסוק ל
מצודת דוד
"אין לה" - להשקותה ולרוות צמאונה
"כי תהיו" - בעבור שבחרתם באלה תהיו דומים להם בדבר העונש כי תהיו כמושים מבלי לחלוחית טובה כעלי אילן האלה הכמושים ביותר
מצודת ציון
"נבלת" - ענין כמישה כמו נבל ציץ (לקמן מ)
"עלה" - העלין שלהפסוק לא
מצודת דוד
"ואין מכבה" - לא ימצא מי מכבה ואין ביד הפסל לעזור ואף לא לעצמו
"שניהם" - הפסל והחרש
"ופועלו" - החרש העושה הפסל היה דומה לניצוץ אש
"לנעורת" - שהוא דבר חלש וקל להשרף
"החסון" - הפסל העשוי מעץ חזק כמ"ש עץ לא ירקב יבחר (לקמן מ)
מצודת ציון
"החסן" - החזק וכן חסין יה (תהלים פט)
"לנעורת" - היא הפסולת שמנערין מעצי הפשתן
"לניצוץ" - הוא הנתז מן תבערת האש וכן ונוצצים כעין נחושת (יחזקאל א)
"ובערו" - ענין שרפה והדלקה
"מכבה" - מלשון כבוי
מצודות על ישעיהו · א · >>