מצודות על ישעיהו ב
<< · מצודות על ישעיהו · ב · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ונשא" - ינשא במעלה וחשיבות
"בראש ההרים" - בהר החשוב והראש שבכל ההרים
"הר בית ה'" - ההר שיעמוד עליו בית המקדש
"באחרית הימים" - בימי המשיח
מצודת ציון
"נכון" - מוכן ומתוקן
"ונהרו" - ר"ל ימשכו אליו כנהר המושך וכן ונהרו אל טוב ה' (ירמיהו לא)פסוק ג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי מציון" - כי התורה האמתית היא היוצאת מציון ואין זולתה בעולם
"מדרכיו" - מה מדרכיו
"ויורנו" - המקום ילמד אותנו ע"י יודעי התורה
"והלכו" - עם לעם
"ואמרו" - אלו לאלו
מצודת ציון
"לכו" - הוא ענין לשון זרוז
"ויורנו" - ענין למודפסוק ד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וכתתו" - ישברו כלי המלחמה לעשות מהם כלי עבודת אדמה כי לא יעשו עוד מלחמה ולא ילמדו אותה כי המשיח ישפוט בדברי ריבותם
"ושפט" - ר"ל וכאשר יבקשו כן יהיה כי השופט והוא מלך המשיח הוא ישפוט בין האומות בדברי ריבותם והוא יברר המשפט לעמים רבים
מצודת ציון
"והוכיח" - ענין ברור דברים
"וכתתו" - ענין כתישה
"לאתים" - הם כלי חפירה וכן את מחרשתו ואת אתו (שמואל א יג)
"למזמרות" - שם הכלי שכורתין בו הזמורות מלשון וכרמך לא תזמור (ויקרא כ"ה)פסוק ה (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בית יעקב" - הנביא מזרזם לומר הואיל וכן יהיה נלכה נא באור ה' ר"ל באור התורה והמצוה כי יש תקוהפסוק ו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ובילדי נכרים ישפיקו" - מספיקים עצמם במחשבות ועצות פילוסופיות ואינם חוששים למחשבת התורה ועצתה
"כי נטשתה" - הנביא מיסב הדבור כלפי המקום ואמר כי עד הנה בדין עזבת עמך כי מלאו כשפים יותר מבני קדם המלאים כשפים
מצודת ציון
"נטשתה" - עזבת
"ועוננים" - הוא מין כשוף כמו לא תנחשו ולא תעוננו (שם יט)
"ובילדי" - כן יקראו המחשבות והעצות לפי שהלב מוליד אותם
"ישפיקו" - ענין די הצורך כמו אם יספוק עפר שומרון (מלכים א' כ)פסוק ז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ותמלא" - בעבור שארצו של העם הנז' נתמלא בכסף ובזהב וגו' ובעבור שנתמלא ארצו סוסים כו'
מצודת ציון
"ואין קצה" - אין סוףפסוק ח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ישתחוו" - כולם ישתחוו כל אחד למעשה ידיו
"ותמלא" - מוסב למעלה לומר בעבור שנתמלא ארצו כסף וגו' לכן נתמלא ארצו אלילים וכן נאמר וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל (הושע ב)פסוק ט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וישח" - בעבור זה יהיה כ"א כפוף ושפל
"וישפל" - כפל הדבר במ"ש
"ואל תשא" - הן ידעתי שלא תשא להם העון
מצודת ציון
"וישח" - ענין השפלה וכפיפה כמו שחו רעים לפני טובים (משלי יד)
"תשא" - ענין מחילת העוןפסוק י (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בוא" - אז יאמר איש לאחיו בוא להטמן בנקיקי הצור ובמחילות העפר מפני הפחד והוא ענין מליצה כי אין מסתור לפניו
מצודת ציון
"גאונו" - מלשון גאוה וממשלהפסוק יא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ושח וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"ונשגב וגו'" - אז יודע לכל שהכח הוא לה' לבדו
"עיני גבהות וגו'" - אז ישפיל עיני גבהות שבאדם ר"ל בעלי הגאוהפסוק יב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי יום" - יש יום מוכן לשלם לכ"א כפי הגמולפסוק יג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ארזי הלבנון וגו'" - הוא משל על המלכים והשלטונים
מצודת ציון
"אלוני הבשן" - שם אילן הגדל בבשןפסוק יד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ועל כל ההרים וגו'" - ר"ל על היושבים שמהפסוק טו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"מגדל גבוה" - ר"ל הבוטחים במבצר חוזק המגדלפסוק טז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"שכיות החמדה" - השרים היושבים בהיכלי עונג הרצופים ברצפת אבנים חמודים
"אניות תרשיש" - ההולכים באניות על ים תרשיש
מצודת ציון
"שכיות" - מלשון סכך ומכסה והיא הרצפה וכן ואבן משכית (ויקרא כו)פסוק יז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ושח" - אז יושפל גבהות האדםפסוק יח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כליל יחלוף" - את כולם יעביר מן העולם
מצודת ציון
"כליל" - מלשון כל וכן כליל תכלת (שמות לח)
"יחלף" - ענין העברה מן העולםפסוק יט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"הארץ" - יושבי הארץ
"ובאו" - עובדי כוכבים יבואו להטמן במערות וגו'
מצודת ציון
"ובמחלות" - הוא כעין מערה
"לערץ" - לשבר כמו לא תערוץ מפניהם (דברים ז)פסוק כ (כל הפסוק)
מצודת דוד
"לחפור פרות" - מוסב על מלת ישליך לומר האלילים ישליך אל החפירות העמוקות ואל חורי העטלפים
"אשר עשו לו" - אשר עשו כולם כ"א לעצמו להשתחות אליה
מצודת ציון
"לחפר פרות" - פתרונו כמו מלה אחת והוא מלשון חפירה ונכפלה העי"ן והלמ"ד הפעל לומר בחפירות עמוקות כמו אדמדם שפירוש אדום ביותר וכן ירקרק והדומות
"ולעטלפים" - שם עוף עטלף והוא הפורח בלילהפסוק כא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"לבוא" - ר"ל כשילך לבוא בנקרות הצורים וגו' אז בדרך מהלכו ישליך האלילים מידו
מצודת ציון
"בנקרות" - ענין חור ונקב כמו ואל מקבת בור נקרתם (לקמן כא)
"ובסעיפי" - ענינו שן הסלע הבולט וכן בסעיף סלע עיטם (שופטים טו)והוא לשון מושאל מהנוף הבולט מן האילן הנקרא סעיף כמ"ש וכלה סעיפיה (לקמן כז)