מדרש תנחומא וישלח ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ח.    [ עריכה ]
ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל. ילמדנו רבינו בכמה מקומות פנקסו של אדם נפתחת, כך שנו רבותינו בשלשה מקומות פנקסו של אדם נפתחת, היוצא לדרך יחידי, והיושב בבית המרועע, והנודר ואינו משלם, רבי אחא בר יעקב מייתי ליה הטעם מן הדין קרא וקרהו אסון (בראשית, יב), ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אם ראית צדיק יוצא לדרך הקדם על ידך ג' ימים או האחר על ידך ג' ימים כדי לצאת עמו, ואם ראית רשע יוצא לדרך הקדם על ידך או האחר ג' ימים כדי שלא לצאת עמו מפני שהשטן מזדווג לו שנאמר הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו (תהלים, קט) אבל צדיק מלאכי שלום מלוין לו שנאמר (תהלים, צא) כי מלאכיו יצוה לך, היושב בבית המרועע השטן מקטרגו ופנקסו נפתחת מן המשנה, והנודר ואינו משלם מנין דכתיב כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו וגו' (דברים, כג) וכתיב מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר (משלי, כ) ואחר נדרים לבקר פנקסו מתבקרת ומלאכים מלמדין עליו חובה ומזכירין עונותיו, אמר רב שמואל בר נחמן כל הנודר ואינו משלם גורם לאשתו שתמות שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך (משלי, כב), הוא שמשה מזהיר את ישראל דכתיב כי תדר נדר וגו' כי דרש ידרשנו שני פעמים למה אלא ללמדך דורשו ודורש עונות אחרים עמו וכן הוא אומר ואחר נדרים לבקר ואמר רבי ינאי הנודר ואינו משלם פנקסו מתבקרת לפני הקדוש ברוך הוא ואומר היכן פלוני בן פלוני שנדר נדר ביום פלוני, בא וראה כשהלך יעקב לארם נהרים מה כתיב שם וידר יעקב נדר לאמר וגו' (בראשית, כח), השיבו על כל דבר ודבר, הלך ונתעשר ובא וישב לו ולא שלם את נדרו הביא עליו עשו ובקש להרגו נטל ממנו כל אותו דורון עזים מאתים לא הרגיש, הביא עליו המלאך ורפש עמו ולא הרגו שנאמר ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו זה סמאל שרו של עשו שבקש להרגו שנאמר וירא כי לא יכול לו ונעשה צולע, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת דינה שנאמר ותצא דינה, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת רחל שנאמר ותמת רחל ותקבר, מסייע ליה לרב שמואל בר נחמן דאמר כל הנודר ואינו משלם גורם לאשתו שתמות שנאמר אם אין לך לשלם וגו' אמר הקב"ה עד מתי יהא הצדיק הזה לוקה ואינו מרגיש באיזה חטא לוקה הריני מודיעו שנאמר ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם, א"ר איבו מהולתך טרשא אקיש עלה, א"ל הקדוש ברוך הוא לא הגיעוך הצרות האלו אלא על שאחרת את נדרך, אם את מבקש שלא יגיעוך עוד צרה קום עלה בית אל ועשה שם מזבח לאותו מקום שנדרת לי שם נדר אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר, א"ר אבא בר כהנא א"ל הקב"ה ליעקב בשעת עקתא נדרא בשעת רווחא שמטי כשהיית בצרה נדרת וכשאתה בריוח שכחת, מיד ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו וגו' ונקומה ונעלה בית אל וגו' מהו כן שבשעה שנדר מה הוא אומר אם יהיה אלהים עמדי שלא נטעה אחר עבודת כו"ם ושמרני מגלוי עריות, בדרך הזה משפיכות דמים, ועל שאחר את נדרו לקה בשלשתן, עבודת כו"ם מנין דכתיב הסירו את אלהי הנכר, גילוי עריות מדינה, ש"ד ויהרגו כל זכר, ללמדך שאיחור נדר קשה משלשתן שעל שאחר את נדרו לקה בשלשתן, טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם (קהלת, ה), רבי מאיר אומר טוב משניהם שאינו נודר כל עיקר אלא מביא אדם כבשתו לעזרה ושוחטה, רבי יהודה אומר טוב משניהם שנודר ומשלם שנאמר נדרו ושלמו לה' אלהיכם (תהלים, עו), שהוא נוטל שכר על הנדר ועל השילום, א"ר הונא מעשה באחד שנדר ולא שלם ויצא לפרוש בים ושקעה ספינתו ומת, ור' אמי אמר הנודר ואינו משלם גורם לעצמו מיתה שנאמר (דברים, כג) כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך ממנו ולא מן ממונו, אמר בן סירא בטרם תדור הכן נדריך בל תהיה כמתעה אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, ר' אחא פתר קרא בנודר אל תתן רשות לפיך לחטיא את בשרך, ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא זה חזן שלא תאמר ליה אנא לא נדרית כלום, למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידך אלו מעט מצות ומעשים טובים שבידך: