קטגוריה:בראשית לא לד
נוסח המקרא
ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא
וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא.
וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת־כׇּל־הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא׃
וְ/רָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַ/תְּרָפִ֗ים וַ/תְּשִׂמֵ֛/ם בְּ/כַ֥ר הַ/גָּמָ֖ל וַ/תֵּ֣שֶׁב עֲלֵי/הֶ֑ם וַ/יְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת־כָּל־הָ/אֹ֖הֶל וְ/לֹ֥א מָצָֽא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְרָחֵל נְסֵיבַת יָת צַלְמָנַיָּא וְשַׁוִּיאַתְנוּן בַּעֲבִיטָא דְּגַמְלָא וִיתֵיבַת עֲלֵיהוֹן וּמַשֵּׁישׁ לָבָן יָת כָּל מַשְׁכְּנָא וְלָא אַשְׁכַּח׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְרָחֵל נְסֵיבַת יַת צַלְמָנַיָא וְשַׁוְתִינוּן בַּעֲבִיטָא דְגַמְלָא וִיתֵיבַת עֲלַוֵיהוֹם וּפִשְׁפַּשׁ יַת כָּל מַשְׁכְּנָא וְלָא אַשְׁכַּח: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(לד - מב) למה אמר וימשש ולא מצא ויחפש ולא מצא את התרפים שהוא כפל בשנוי לשון:
וכוח יעקב יש בו אריכות גדול וכפל זה עשרים שנה אנכי עמך זה לי עשרים שנה בביתך, וכפל אנכי אחטנה מידי תבקשנה:
(לד - לה) "וימשש לבן" וכו' "ויחפש", גם באהל רחל חפש ב"פ, ותחלה משש בידו על גנבות אחרות "ולא מצא" ואח"כ "ויחפש" אחר התרפים, כי חפוש הוא על דבר המבוקש, ולא מצאו את התרפים:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל, בעביטא דגמלא.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא לד.
וְרָחֵל לָקְחָה
בעיתה של רחל
רחל שמעה את סיבת הביקור של לבן, שיעקב אישר ללבן לחפש במחנה, והגונב יומת. רחל ידעה שהתרפים בידיה והיא "לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים ותְַּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל ותֵַּשֶׁב עֲלֵיהֶם". ניתן להבין שלפני כן התרפים לא היו בכר הגמל אלא באוהל בצורה מוסתרת או גלויה. נאמר שרחל לקחה את התרפים ממקום מסוים, הלכה לכר הגמל, החביאה בו, והתישבה על כר הגמל - כלומר לא היתה לרחל בעיה לנוע, לקום וללכת.
רחל היתה יכולה להכנס לפאניקה לברוח או לזעוק לעזרה, אבל היא המשיכה בשלווה ובטחון להסביר את אי יכולתה לזוז. היא התעקשה שהתרפים הם שלה ושהיא לא תחזיר אותם. רחל רצתה בן נוסף, האמינה שהתרפים עזרו לה לקבל את יוסף, והיא היתה מוכנה למות.
וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם
החיפוש באוהל רחל היה בסוף החיפוש. היה לרחל זמן להחביא את התרפים. רחל יכלה לקבור באדמה ולכסות בשטיח ואז אפילו היא תוכל להגיד שהיא לא ידעה מי שם את התרפים שם ולצאת בספק. ייתכן שרחל חששה לחפש כלי חפירה, להתלכך, שיראו את האדמה הטריה, או שישאר עודף אדמה והטלולית תראה.
התרפים היו באהלה, במקום גלוי שלבן היה מוצא, לכן היא "לָקְחָה" אותם ושמה במקום אחר, שלדעתה היה בטוח יותר. אפשרי שיעקב הלך עם לבן בזמן החיפוש.
רחל שמה את התרפים בכר הגמל וישבה עליהם, כלומר היא כבר ידעה מה היא תגיד אם לבן יבקש לחפש במושבה. היא ידעה שאביה יבין איפה התרפים ולא יחפש, כי הוא לא ירצה להורגה. למעשה היא החביאה את התרפים מיעקב ולא מלבן.
רחל ישבה על התרפים וזה הראה חוסר כבוד גדול מאוד להחזיק את אלוהי אביה מתחתיה. האדם שגנב את התרפים נתן להם כבוד כאשר הוא לקח אותם, כך שבלתי אפשרי שאדם כזה ישפיל את התרפים בצורה כזאת.
מי ידע מה קרה באוהלה? סביר שיוסף ראה את מעשיה והבין מה קורה. הוא זה שסיפר או כתב את המקרה.
וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל, וְלֹא מָצָא
לבן חיפש ברצינות רבה. המילה "כָּל" מראה שהוא נגע בכל חפץ באוהל. לבן הבין שאם הוא לא ימצא את התרפים אז הוא האשים את יעקב ונכשל להוכיח את טענתו. לפי חוקי חמורבי מספר 1, אדם שמאשים ולא מצליח להוכיח, יעשו לו מה שהוא רצה לעשות לשני – במקרה הזה עונש מוות.
לבן כנראה לבן היסס לרגע, ואז הבין שהוא עדיין לא חיפש במושבה של רחל על כר הגמל.
מקורות
נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לא לד"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.