בראשית רבה עד יג
<< · בראשית רבה · עד · יג · >>
וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר לְיַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי (בראשית לא, מג), אָמַר רַבִּי אָבִין כּוּלְּהוֹן בְּנוֹתָיו הָיוּ, הַבָּנוֹת בְּנֹתַי, הֲרֵי שְׁתַּיִם. (בראשית לא, מג): וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה, הֲרֵי אַרְבַּע.
רַבָּנָן מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (בראשית לא, נ): אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי, הֲרֵי שְׁתַּיִם, (בראשית לא, נ): וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי, הֲרֵי אַרְבַּע.
(בראשית לא, מה): וַיִּקַּח יַעֲקֹב אֶבֶן וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כַּשֵּׁן הַזֶּה שֶׁל טְבֶרְיָא הָיְתָה.
(בראשית לא, מו): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, כַּמָּה אַחִין הָיוּ לוֹ, חַד, וּלְוַי קְבָרֵיהּ, אֶלָּא אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֶחָיו.
אָמַר רַב הוּנָא: גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בוֹ, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ.
אָמַר רַבִּי יוּדָן: לָבַשׁ אָדָם לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָבִיו הֲרֵי הוּא כַּיּוֹצֵא בוֹ.