מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלכה א[עריכה]

אלו שמות שאין נמחקין הכותב אלף למד אלף דלת יוד הי שדי צבאות אהיה אשר אהיה רבי יוסי אומר צבאות חול אמר ר"ש בן אלעזר של בית אגודה היו כותבין בירושלם והיו מוחקין צבאות שהיו נוהגין בו חול שנ' ופקדו שרי צבאות בראש העם:

הלכה ב[עריכה]

הכותב אלף למד מארבע אותיו' יוד הי מארבע אותיות אינן נמחקין מפני שיש שמות כיוצא בהן שין דלת משדי צבא מצבאו' אה מאהיה הרי אלו נמחקין מפני שאין שמות כיוצא בהן:

הלכה ג[עריכה]

כל האותיות המשמשות לשם בין מלפניו בין מלאחריו הרי אלו נמחקין בה' מה' לה' וה' בכ"לו הרי אלו נמחקין וכיוצא בהן ומלאחריו אלהינו אלהיכם אלהיהם נו כם הם הרי אלו נמחקין וכיוצא בהן ויש אומרים כם מאלהיכם אינו נמחק:

הלכה ד[עריכה]

וכל שמות הדיוטות שאותותיהם אותיות השם הרי אלו נמחקין כי יודע אלים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלים הראשון קודש והשני חול כי ה' אלהיכם הוא אלי האלים הראשון קודש והשני חול:

הלכה ה[עריכה]

ואדני האדנים הראשון קודש והשני חול אלהי אברהם קודש ואלהי נחור חול אלהי אביהם חול ואלהים לא תקלל משמש קודש וחול ר"ש אומר קודש שנ' כי על כן ראיתי את פניך כראות פני אלדים הרי זה חול מחנה אלהים הרי זה קודש:

הלכה ו[עריכה]

כל השמות האמורים באברהם קודש חוץ מאחד שהוא חול שנאמר ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך וי"א ויהי כאשר התעו אותי אותי אלהים רבי חנינא אחיו של ר' יהושע אומר קודש שאלולי אלהים כבר התעו אותי:

הלכה ז[עריכה]

כל השמות האמורים בלוט חול חוץ מהאחרון ויאמר לוט אליהם אל נא אדני כל השמות האמורים במיכה חול רבי יוסי אומר ביוד הי קדש באלף למד חול חוץ מבית אלהים אשר בשילה וכל השמות האמורים בנבות קוד' חוץ מברך נבות אלהים ומלך וכל השמות האמורים בגבעת בנימן ר' אליעזר אומר חול רבי יהושע אומר קודש אמר לו ר' אליעזר וכי היאך יכול אפשר שהמקום מבטיח ואינו עושה אמר לו ר' יהושע המקום כבר מבטיח ועושה:

הלכה ח[עריכה]

אספרה אל חוק הרי זה קודש וחכמים אומרים הרי זה חול אל אלהים בציון הראשון חול והשני קודש להלוך אל אל במשפט הראשון חול והשני קודש עמנו אל ועמנו אל הראשון נחלק והשני קודש הראשון נחלק והשני אינו נחלק:

הלכה ט[עריכה]

ויהי כאשר התעו אותי האלהים ומי אל כמוך הראשון חול והאחרון קודש תאשם שומרון כי מרתה באלהים הרי זה קודש רבי נתן אומר בבית אלהיו הרי זה קודש ואתה באלהיך תשוב הרי זה קודש אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט משמש קודש וחול יסגירני אל אל עויל הראשון קודש והשני חול כי אל העמוד נשאתי הראשון חול והשני קודש ואמר רבי אלעזר בנו של ר"י הגלילי אל יהיה מקום לשועתו יש לאל ידי אין לאל ידך בהיות לאל ידיך אל מותי כולם חול ואלהים אמר לבהלני קודש חדל לך מאלהים אשר עמדי קדש כדברי ר' יוסי בר יהוד' אלהים זדים קמו עלי קודש אלא שהקורא צריך שיהא מפסיק בקריאתו אלהים זדים קמו עלי אבל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד מלך מלכים מרומם גדול עליון צדיק וישר חסיד תמים גבו' הרי אלו נמחקי' והמקלל בהן עצמו וחבירו חייב גוים ומתים א' חייב דיין ונשיא חייב שתים וי"א על הנשיא חייב שלש המקלל בהן אביו ושם המיוחד הרי זה טעון סקילה ועל הכינויים הרי הוא באזהרה: