קטגוריה:במדבר כט יג

<< | ספר במדבר • פרק כ"ט • פסוק י"ג | >>

נוסח המקרא

והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו.

וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם יִהְיוּ.

המהדורה המוטעמת:

וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃

המהדורה הדקדוקית:

וְ/הִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽ/יהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת והמהדורה המנוקדת מציגות את נוסח המקרא על פי המסורה. מהדורת הכתיב מציגה את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וּתְקָרְבוּן עֲלָתָא קוּרְבַּן דְּמִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹרֵי בְּנֵי תּוֹרֵי תְּלָת עֲשַׂר דִּכְרִין תְּרֵין אִמְּרִין בְּנֵי שְׁנָא אַרְבְּעַת עֲשַׂר שַׁלְמִין יְהוֹן׃

ירושלמי (יונתן):

וּתְקַרְבוּן עֲלָתָא קֻרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹרִין בְּנֵי תּוֹרֵי תַּלְתֵיסַר אָזְלִין כָּל יוֹמָא וְחַסְרִין סְכוּמְהוֹן שׁוּבְעִין עַל שׁוּבְעִין עַמְמִין וּמְקַרְבִין יַתְהוֹן תְּלֵיסַר מַטַרְתָּא דִכְרִין תְּרֵין דִמְקַרְבִין תְּרֵין מַטַרְתָּא אִמְרִין בְּנֵי שְׁנָא אַרְבֵּיסַר שַׁלְמִין דִמְקַרְבִין תַּמְנֵי מַטַרְתָּא שִׁיתָּא מִנְהוֹן מְקַרְבִין תְּרֵי תְּרֵי וּתְרֵין מִנְהוֹן חַד חַד שַׁלְמִין יְהוֹן:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

והקרבתם אשה עולה לריח ניחח - הרי שמצא פרים ולא מצא אילים, אילים ולא מצא כבשים - שומע אני לא יקריב עד שימצא את כולם? תלמוד לומר ז' ימים תקריבו אשה לה', אפילו אחד מהם. או אפילו כולם מצויים? תלמוד לומר פרים בני בקר שלשה עשר אילים שנים. מנין לנסוך המים בחג? ר' עקיבא אומר: נאמר הביאו עומר בפסח - שתתברך לכם את התבואה, והביאו ביכורים בעצרת - כדי שיתברכו לכם פירות האילן; אף לנסוך המים בחג - כדי שיתברכו לכם גשמי שנה! ר' יהודה בן בתירה אומר: נאמר בשני ונסכיהם, ונאמר בששי ונסכיה, ונאמר בשביעי כמשפטם; מ"ם יו"ד מ"ם הרי מים, נמצינו למדים לנסוך המים מן התורה. ר' נתן אומר: במדבר כח ו בקודש הסך נסך שכר לה' - למה נאמר? להביא את המים:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

והקרבתם עולה אשה ריח ניחוח לה' פרים בני בקר שלשה עשר. פרי החג שבפרשה זו הם שבעים כנגד שבעים אומות, והיו מקריבין אותן ביום ראשון י"ג וביום שני י"ב וביום שלישי י"א, וכן כלן מתמעטים והולכים, והיה זה סימן כליה לשבעים אומות עו"ג שיהיו כלן כלין מן העולם. וכבר ידעת כי היו לשבעים אומות הקדמונים שבעים שרים למעלה,, שהרי כל אומה ואומה יש לה שר ממונה עליה ומנהיגה, כענין שכתוב (דניאל י) ושר מלכות פרס וגו', (שם) והנה שר יון בא. ולא תמצא בכל הפרשה הזו בכל שבעת הימים שיזכיר בהם לה' כי אם ביום ראשון בלבד, והכוונה כי מה שישראל מהנין לכל אותן הכחות לפי שטובות העולם באות על ידן כדי שיתיחדו הכחות זה בזה ויודה כל אחד ואחד למי שהוא מקבל כח על ידו מאת הסבה העליונה, ונמצאו כלן מכירים ומודים שאדון יחיד מושל עליהם, ולכך הזכיר בכאן ביום ראשון בלבד לה' ללמדך שתהיה הכוונה בכל שבעים פרים לה' בלבד שהוא ראש הממשלות והמערכות כולן, וזהו שאמרו רז"ל במסכת סכה אוי להם לאומות העולם שאבדו ואינן יודעין מה אבדו, בזמן שבהמ"ק קיים היה המזבח מכפר עליהם האידנא מאן מכפר עליהם. למדו אותנו בזה שהיו ישראל מקריבין בשבעת ימי הסכות שבעים קרבנות לכפר על שבעים אומות, והקרבן היה לקרב הכחות זה בזה, שיכיר כח כל אומה ואומה הכח שהוא למעלה ממנו, וכן מכח לכח ומעליון לעליון ומגבוה לגבוה עד הסבה הראשונה העליונה על הכל, וכלן מודים ומיחדים שאין להם גדולה ומלכות אלא ממנו והוא אינו חסר כלום, וזהו היחוד השלם, וזהו לשון קרבן שהוא קרוב הכחות, שכלן מודין למי שמקבלין כח ממנו. ובמדרש והקרבתם אשה, זהו שאמר הכתוב (תהלים קט) תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה אתה מוצא בחג ישראל מקריבין שבעים פרים על שבעים אומות העולם לפיכך היו צריכין שיהיו אוהבים אותנו, ולא די שאין אוהבים אותנו אלא ששונאין אותנו, שנאמר תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה. ועוד דרשו בפרי החג, למדה תורה דרך ארץ בקרבנות הללו, שאם יתארח אדם אצל חברו יום ראשון מקבלו יפה ומאכילו עופות למחר מאכילו דגים למחר מאכילו ירק וכן פוחת והולך עד שמאכילו קטנית.

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

והקרבתם עולה וגו' לה' פרים וגו'. נראה כי טעם המעטת הפרים יום יום, לפי שיש ב' סודי שביעיות: האומות הם הרבים - שבעים אומות - ונמשלו לפרים, וישראל גם כן הם בבחינת השבע, בסוד ״בת שבע״ (זוח"ג), וכל מעשיהם שביעיות: הקרבנות בכל המוספין - שבעה שבעה, ימים טובים - שבעה שבעה, השבת - סוד שבעה, ענפי אילן שבו שורש נשמתן - שבעה, צדיקים - שבעה,

ורמז ה' כנגד האומות הרמוזים בפרים שיהיו מתמעטים והולכים:

ורמז בחשבון זה קבוע ארבעה עשר כבשים - לרמוז ב' הדרגות שבישראל שבאים ברמז הכבשים - אחד נסתר ואחד נגלה: הנסתר - הם הברורים שצריך לברר מהאומות, והנגלה - הם המבררים; ולזה כשכלים הפרים זה לך האות שכלה מהם הנסתר, ולא ישארו כי אם ישראל למופת ואות, והוא מה שרמז ה' בקרבן יום עצרת שבעה כבשים שהם לבני ישראל צאן קדשים, פר הוא הנשאר מהאומות מענף ישמעאל, איל הוא הנשאר מבני עשו הבא מיצחק והבן סוד הדבר: