מ"ג במדבר כט יג
כתיב:
והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו.
מנוקד:
וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֵילִם שְׁנָיִם כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם יִהְיוּ.
עם טעמים:
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּתְקָרְבוּן עֲלָתָא קוּרְבַּן דְּמִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹרֵי בְּנֵי תּוֹרֵי תְּלָת עֲשַׂר דִּכְרִין תְּרֵין אִמְּרִין בְּנֵי שְׁנָא אַרְבְּעַת עֲשַׂר שַׁלְמִין יְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּתְקַרְבוּן עֲלָתָא קֻרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹרִין בְּנֵי תּוֹרֵי תַּלְתֵיסַר אָזְלִין כָּל יוֹמָא וְחַסְרִין סְכוּמְהוֹן שׁוּבְעִין עַל שׁוּבְעִין עַמְמִין וּמְקַרְבִין יַתְהוֹן תְּלֵיסַר מַטַרְתָּא דִכְרִין תְּרֵין דִמְקַרְבִין תְּרֵין מַטַרְתָּא אִמְרִין בְּנֵי שְׁנָא אַרְבֵּיסַר שַׁלְמִין דִמְקַרְבִין תַּמְנֵי מַטַרְתָּא שִׁיתָּא מִנְהוֹן מְקַרְבִין תְּרֵי תְּרֵי וּתְרֵין מִנְהוֹן חַד חַד שַׁלְמִין יְהוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ורמז ה' כנגד האומות הרמוזים בפרים שיהיו מתמעטים והולכים:
ורמז בחשבון זה קבוע ארבעה עשר כבשים - לרמוז ב' הדרגות שבישראל שבאים ברמז הכבשים - אחד נסתר ואחד נגלה: הנסתר - הם הברורים שצריך לברר מהאומות, והנגלה - הם המבררים; ולזה כשכלים הפרים זה לך האות שכלה מהם הנסתר, ולא ישארו כי אם ישראל למופת ואות, והוא מה שרמז ה' בקרבן יום עצרת שבעה כבשים שהם לבני ישראל צאן קדשים, פר הוא הנשאר מהאומות מענף ישמעאל, איל הוא הנשאר מבני עשו הבא מיצחק והבן סוד הדבר: