קטגוריה:בראשית לא לח
זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי.
זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי.
זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃
זֶה֩ זֶה֩ - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2088
מורפ': HPdxms עֶשְׂרִ֨ים עֶשְׂרִ֨ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6242
מורפ': HAcbpa שָׁנָ֤ה שָׁנָ֤ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8141
מורפ': HNcfsa אָנֹכִי֙ אָנֹכִי֙ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 595
מורפ': HPp1cs עִמָּ֔ךְ עִמָּ֔ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5973 a
מורפ': HR/Sp2ms רְחֵלֶ֥יךָ רְחֵלֶ֥י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7353
מורפ': HNcfpc/Sp2ms וְעִזֶּ֖יךָ וְ - ו' החיבור
עִזֶּ֖י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5795
מורפ': HC/Ncfpc/Sp2ms לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn שִׁכֵּ֑לוּ שִׁכֵּ֑לוּ - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 7921 a
מורפ': HVpp3cp וְאֵילֵ֥י וְ - ו' החיבור
אֵילֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: c/352 a
מורפ': HC/Ncmpc צֹאנְךָ֖ צֹאנְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6629
מורפ': HNcbsc/Sp2ms לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn אָכָֽלְתִּי אָכָֽלְתִּי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 398
מורפ': HVqp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
זֶה֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) עֶשְׂרִ֨ים קדמא (משרת, דרגא 5) שָׁנָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) אָנֹכִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עִמָּ֔ךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
רְחֵלֶ֥יךָ מרכא (משרת, דרגא 5) וְעִזֶּ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) שִׁכֵּ֑לוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְאֵילֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) צֹאנְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אָכָֽלְתִּי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | דְּנָן עַסְרִין שְׁנִין אֲנָא עִמָּךְ רַחְלָךְ וְעִזָּךְ לָא אַתְכִּילוּ וְדִכְרֵי עָנָךְ לָא אֲכַלִית׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דְנַן עֶשְרִין שְׁנִין אֲנָא גַבָּךְ רֵיחַלַיִךְ וְעִיזַיִךְ לָא אִתְכָּלוּ וַאֲגַר דִיכְרֵי עָנָךְ לָא אֲכָלִית: |
רש"י
"ואילי צאנך" - (ב"ק סה) מכאן אמרו איל בן יומו קרוי איל שאל"כ מה שבחו אילים לא אכל אבל כבשים אכל א"כ גזלן הוא
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאֵילֵי צֹאנְךָ – מִכָּאן אָמְרוּ: אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל; שֶׁאִם לֹא כֵן, מַה שִּׁבְחוֹ? אֵילִים לֹא אָכַל, אֲבָל כְּבָשִׂים אָכַל? אִם כֵּן גַּזְלָן הוּא (ב"ק ס"ה ע"ב).
רשב"ם
ואילי צאנך: דרך רועי צאן במדבר לאכול מן הכבשים הזכרים:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
רחליך ועזיך וגו'. צריך לדעת כוונת יעקב בזה, אם לומר פרטי ההצלחה אין זה מקומן של דברים אלו, גם אומרו ואילי צאנך וגו' מי יניחהו לאוכלן ואם לא ידע אדם ועד עתה מי יעיד על הדבר:
אכן כוונת יעקב היא להיות כי דרך רועה גנב יתחכם לגנוב באומרו כי לא כל הצאן ילדו מהם ילדו ומהם שכלו ולוקחים לעצמם, ומעתה הוכחה גדולה אומרו יעקב רחליך ועזיך לא שכלו ובזה אין מקום לחשד שאכלתי וכו' שאם היה חפץ לאכול משלו היה לו מקום לומר לו כך וכך שכלו מהצאן, ומה' היה הדבר לשמור חסידו מחשד ולא שכלה אחת מצאנו כדי שלא יחשדנו שאכלו, וטם אומרו אילי צאנך התורה הוציאה גדי בלשון איל ללמוד מכאן גדי בן יומו קרוי איל, ואולי יכוין על פי מה שכתב הרמב"ם בהל' גזילה (פ"ב) וז"ל הגוזל טלה ונעשה איל וכו' הוי שינוי בידו וקנהו אף על פי שלא נתיאשו הבעלים ע"כ, לזה נתכוון לומר שאפי' בדרך שאין יכול להוציאו מידו כפי הדין לא עשה פירוש שלא גזל ממנו גדי וגדל אצלו ונעשה איל וכשהחזיר לו החזיר גדי ונמצא אכל מה שגדל ונעשה איל:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
אלוה צורי תפלתי כי סייענו בחדושי ויצא ואל יהי נפשי נאלח בפירוש פרשת וישלח
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לא לח"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.