בראשית רבה סג ח
<< · בראשית רבה · סג · ח · >>
ח. [ עריכה ]
"וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת" להלן חסרים וכאן מלאים להלן כתיב (בראשית לח, כז): "תְאוֹמִים" פרץ וזרח שניהם צדיקים וכאן "תוֹמִם" יעקב צדיק ועשו רשע.
"וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי" א"ר חגי בשם ר' יצחק בזכות (ויקרא כג, מ): "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" אני נגלה לכם ראשון שנאמר (ישעיה מד, ו): "[כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ וגו'] אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן" ופורע לכם מן הראשון זה עשו דכתיב "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן" ובונה לכם ראשון זה בית המקדש דכתיב ביה (ירמיה יז, יב): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן [מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ]" ואביא לכם ראשון זה מלך המשיח דכתיב ביה (ישעיה מא, כז): "רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי" למה יצא עשו תחלה כדי שיצא הוא ותצא סריותו עמו א"ר אבהו כהדין פרביטא שהוא משטף את בית המרחץ ואח"כ מרחץ בנו של מלך כך למה יצא עשו תחלה כדי שיצא הוא ותצא סריותו עמו.
מטרונא שאלה את רבי יוסי בן חלפתא אמרה ליה למה יצא עשו תחלה אמר לה טיפה ראשונה של יעקב היתה אמר לה משל אם תניחו שתי מרגליות בשפופרת אחת לא זו שאת נותנה ראשונה יוצאה אחרונה כך טיפה ראשונה של יעקב היתה.
"אַדְמוֹנִי" אמר רבי אבא בר כהנא כאלו שופך דמים וכיון שראה שמואל את דוד אדמוני דכתיב (ש"א טז, יב) : "וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי" נתיירא ואמר אף זה שופך דמים כעשו אמר לו הקב"ה "עִם יְפֵה עֵינַיִם" עשו מדעת עצמו הוא הורג אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג.
|
תרגום: דקלייטינוס המלך (קיסר רומי) היה (בילדותו) רועה חזירים בטבריה, כשהיה בא למקום בית המדרש של רבי היו הילדים יוצאים ומכים אותו, לאחר ימים נעשה מלך, ירד ל'פַּנְיָיס' ושלח כתבים לטבריה לפנות ערב של ערב שבת, ואמר אני פוקד שיבואו לפניו גדולי היהודים בבוקר יום ראשון, וציוה לשלוחו שלא ימסור את הצו אלא בסוף היום של ערב שבת (שלא יספיקו לצאת קודם שבת ויהיה לו עילה להרגם). ירד רבי שמואל בן נחמן לרחוץ, ראה את רבי עומד לפני בית המדרש ופניו חולניות, אמר לו למה פניך חולניות? אמר לו רבי כך וכך נשלח לי פקודה מהמלכות, אמר לו בוא ורחוץ שהרי בוראך יעשה לנו ניסים, נכנסו לרחוץ ובא 'ארגיניטון' (שֵּׁד המצוי בבית המרחץ) והיה צוחק ורוקד לפניהם, רצה רבי לגעור בו, אמר לו רבי שמואל בן נחמן: רבי, הנח אותו, לפעמים הוא נראה בשביל לעשות ניסים. אמר לו (לשד) רבי שמואל בן נחמן: אדונך נמצא בצער ואתה צוחק ורוקד?! אמר להם: לכו איכלו ושתו ועשו שבת טובה, שאדונכם (ה') יעשה לכם ניסים ואני מעמיד אתכם לפני הקיסר בבוקר יום ראשון, במוצאי שבת לאחר שסיימו את סדר היום, לקחם והעמידם לפני שער חומת פנייס, נכנסו ואמרו לו (לקיסר): הרי הם עומרים לפני השער, אמר: סיגרו את השער, לקח אותם (השד) והעמיד אותם בתוך העיר, נכנסו ואמרו לקיסר: הם עומדים בתוך העיר. אמר: אני מצווה, שירתיחו את בית המרחץ שלשה ימים וירחצו ויבואו לפני, נכנס 'ארגיטינון' ומזג (את המרחץ בצוננים) לפניהם ונכנסו ורחצו ובאו לפניו, אמר להם: בגלל שאתם יודעים שאלקיכם עושה לכם ניסים, אתם מבזים את המלך?! אמרו לו את דקלייטינוס רועה בחזירים ביזינו, אבל לדיקלייטנוס המלך אנו משועבדים, אמר להם, אפילו כך לא תבזו ברומי קטן ולא בחייל קטן (כי הם יכולים להגיע לגדולה ולנקום). |
דקלייטינוס מלכא הוה רעי חזירין בהדא טבריה וכיון דהוה מטי סדריה דרבי הווי מינוקא נפקין ומחיין ליה לבתר יומין איתעביד מלך נחת ויתיב ליה בהדא פנייס [נ"א פמייס] ושלח כתבים לטבריא מפני רמשא דערובתה אמר אנא יהיב קילוון דיהוון רברבני דיהודאי קיימין קודמי בצפרא דחד בשבא פקדיה לשליחא אמר ליה לא תתן יתהון להון אלא עם מטעמי יומא דערובתא נחת רבי שמואל בר נחמן למיסחי חמתי לרבי דהוה קאים קומי סדרא רבה ראה פניו חולניות אמר לו למה פניך חולניות אמר כן וכן אשתדר לי כתבין מן מלכותא אמר ליה איתא סחי דברייך עביד לנא נסין עלון למסחי ואתא הדין ארגיניטון מגחיך ומרקד קדמיהון בעא רבי דיזעוף ביה אמר ליה רבי שמואל בר נחמן רבי שבקיה דזמנין על נסין הוא מתחמא אמר ליה מריך בעקא ואת קאים גחיך ומרקד אמר להון אזלון ואכלון ושתון ועבדון שבא טבא דמריכון עביד לכון נסין ואנא מקים לכון קודמוי בצפרא דחד בשבתא באפוקי שבתא בתר סידרא נסבון ואקימון קדם פיילי דפנייס עלון ואמרין ליה הא קיימין קדם פיילי אמר סגרון פיילי נסבוהון ועקמון על מטכסא דמדינתא עלון ואמרין ליה אמר אנא קלוון אנא דיתזון בי בני תלתא יומי ויעלון ויסחון ויאתין לגבאי אזלון ואתזון בי בני תלתא יומין ואעל חד ארגיניטון ומוזגה קדמיהון ועלו וסחון ואתון לגביה אמר להון בגין דאתון ידעין דאלהיכון עביד לכון נסין אתון מקילין למלכא אמרין ליה לדיקליטיינוס רעי חזירין אקילינן ברם לדיקליטיינוס מלכא אנן משועבדים אמר להון אפילו כן לא תבזון לא ברומי זעיר ולא בגולייר זעיר.
"כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר" אמר רבי חנינה כולו ראוי לאדרת רבנן דרומאי בשם ר' אלכסנדרי ורחבה בשם ר' אבא בר כהנא אמר יצא כולו מפוזר ומפורד כאדרת לזרותו כמוץ וכקש מאדרא הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (דניאל ב, לה): "בֵּאדַיִן דָּקוּ כַּחֲדָא פַּרְזְלָא וְגוֹ' וַהֲווֹ כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט" רבי חנינא בר יצחק אמר מי גרם להם להעשות כעור מן אדרי קיט על שפשטו ידיהם באדירים.
"וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו" הא שוא שבראתי בעולמי אמר ר' יצחק אתון קריתון לחזירתכון שם אף אנא קורא לבני בכורי שם (שמות ד, כב): "כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל":