קטגוריה:בראשית לח כז
נוסח המקרא
ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה
וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ.
וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאוֹמִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃
וַ/יְהִ֖י בְּ/עֵ֣ת לִדְתָּ֑/הּ וְ/הִנֵּ֥ה תְאוֹמִ֖ים בְּ/בִטְנָֽ/הּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה בְעִדָּן מֵילְדַהּ וְהָא תְיוֹמִין בִּמְעַהָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בְּעִידַן מֵלְדָהּ וְהָא תְיוּמִין בִּמְעָהָא: |
רש"י
"והנה תאומים" - מלא ולהלן תומים חסר לפי שהאחד רשע אבל אלו שניהם צדיקים
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהִנֵּה תְאוֹמִים – מָלֵא. וּלְהַלָּן (בראשית כה,כד) "תּוֹמִם" חָסֵר, לְפִי שֶׁהָאֶחָד רָשָׁע; אֲבָל אֵלּוּ שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים (ב"ר שם).
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לח כז.
וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ
וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ
ההרגשה מהמשפט היא שזו היתה הפתעה. רק בזמן הלידה "וְהִנֵּה" יש תאומים. מהמשך הפרק נראה שהם ידעו שיש תאומים כי כתוב: "וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד. וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר: זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה" (ביאור:בראשית לח כח), וזה מעיד שכאשר היד יצאה הם כבר ידעו שיש תאומים, ולא רק אחרי שאחד יצא, לפתע יצא השני.
יש טוענים שהלידה היתה מוקדמת, אבל בכל מקרה התינוקות נשארו בחיים ושניהם גדלו להיות אבות משפחה (במדבר כו כ).
תְאוֹמִים
גם יעקב ועשו היו תאומים אבל לא זהים. כאן לא נאמר שהם זהים, ולא השאירו את חוט השני על ידו של זרח לתמיד. ניתן להניח שהם לא היו זהים.
אם הם לא זהים, באותו זמן שתמר פגשה את יהודה, היו יותר מביצה אחת המוכנה להפריה, וכך נולדו התאומים. הסיכויים היו נמוכים להפריה אחת, ועוד יותר לשתי הפריות, אולם "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר" (ביאור:בראשית יח יד) בעיקר בענייני לידות, וכך נולדו שני בנים בעבור ער ואונן שאלוהים הרג.
אחרי מות ער ואונן, יהודה היה צריך להקים שם לשני בנים, והנה הוא קיבל תאומים ובעיתו נפתרה לשני בניו בצורה מדהימה. ואם הוא לא רצה לבוא יותר אל תמר, היה באפשרותו לעשות זאת.
אולם יהודה לא לקח את פרץ וזרח להיות יורשים של ער ואונן אלא ראה בהם כבניו. רק את שני ילדיו של פרץ יהודה מינה לקחת את שמם של ער ואונן וכך היו ליהודה חמש משפחות, ככתוב: "וַיִּהְיוּ בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם: לְשֵׁלָה מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי, לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי, לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי. וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ: לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרֹנִי, לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי" (במדבר כו כ-כא).
תְאוֹמִים
במשפחת תרח וזרעו, היתה תופעה בריאותית שכל הגברים ילדו רק בנים (למעט מספר זעיר של בנות) - תרח שלושה בנים, אברהם שני בנים, נחור שבעה בנים, ישמעאל תריסר בנים ושתי בנות, יצחק שני בנים, עשו שני בנים, יעקב תריסר בנים ובת אחת (דינה), נכדים ליעקב 49 בנים ובת אחת (שרח). ניתן לראות שספרו את הבנות, אולם פשוט היו רק מעט בנות. הסיכויים שכך יקרה במקרה הם קלושים ביותר, וניתן להבין שאלוהים רצה במצב הזה, כדי שעם ישראל במצרים יגדל במהירות גדולה.
אם תמר היתה מקיימת יחסים נוספים עם אנשים זרים כדי להכנס להריון, אז היה סיכויים של 75% שלפחות אחד מהתאומים, שאינם זהים, יהיה בת. בצורה זאת יהודה השתכנע שבאמת הבנים האלה הם שלו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לח כז"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.