קטגוריה:יהושע יא ו

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ

ייתכן שיהושע ידע שהמלכים נועדים במי מרום, כי אלוהים לא אמר לו על מיקומם והוא ידע לאיפה להוביל את הצבא להתקפת פתע. אולם יהושע ישב וחיכה בסבלנות לפקודת אלוהים.

כִּי מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל

אלוהים מודיע ליהושע שהוא חייב לצאת מיד, עוד באותו בוקר, וללכת כל היום והלילה, כדי להתקיף לפנות דמדומי הבוקר בפתע, את המחנה של המלכים, לפני שהם מכינים את הסוסים והמרכבות לקרב. כך הציוד הכבד לא יספק יתרון למלכים. יהושע מיד הבין שהוא יבצע התקפה כמו אברם על ארבעת המלכים (ביאור:בראשית יד טו).

אלוהים ראה שיהושע מחכה לפקודה, והוא יושב בחוסר מעש בגלגל.
התוכנית של אלוהים היתה לרכז את כל המלכים ביחד, לתת להם הרגשת בטחון ושלוה, וכאשר יהושע יתקיף אפילו עם צבא זעיר (כמו אברם עם 318 לוחמים ועוד בני ברית), הוא יצית ויפיל אוהלים על החיילים הישנים, ויגרום מהומה אדירה. בחושך, כל עם יחשוב שעם אחר מתקיף אותו. המלכים יהיו אורחים באוהל מלך חצור, ולא יוכלו לפקוד על הצבא. כל הלוחמים יזרקו את כלי הנשק הכבדים וינוסו לכיוון ביתם. סביר שיהושע שלח חיילים והקים מחסומים על דרכי הנסיגה הראשיות מחצור, וכך כאשר חייליו רדפו אחרי הנסים, הנסים נלכדו במחסומים. כך עשה יפתח הגלעדי במלחמתו באפרים, ככתוב: "וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן" (שופטים יב ה).

כך כמלחמה אחת, נלכדו כל מלכי הצפון והומתו, צבאם נס, עריהם נכבשו והוחרמו, ויהושע גמר את תפקידו המלחמתי.

לעקור את הפרסות מסוסי המלחמה

יהושע יוצא למלחמה במלכים כנען השולטים בצפון הארץ. צפויה לו מלחמה קשה - בניגוד לכנענים בדרום שהסתמכו בעיקר על חיל רגלים, הכנענים בצפון מצויידים בסוסים ומרכבות ברזל. אולם ה' מבטיח לו שייתן את כולם לפני בני-ישראל. הוא מצווה עליו לעקר את הסוסים ולשרוף את המרכבות אחרי המלחמה.

מה זה לעקר ?

1. בלשון ימינו, לעקר בהמה זה להפוך אותה לעקרה, כך שלא תוכל להוליד. אולם התורה אסרה לעשות כך, כמו שלמדו חז"ל מ (ויקרא כב כד): "וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ לה', וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ". הדבר מנוגד למצוות פריה ורביה, שגם בעלי-החיים נצטוו בה. ודאי לא זו הכוונה כאן.

2. לפי מצודת דוד, "תעקר - תסיר העיקר... ורצה לומר שיכרות הרגלים, שהם העיקר והיסוד לבהמה" ( מצודות ) .  אולם גם פירוש זה תמוה, שכן הוא גורם צער מיותר וחסר-תועלת לסוסים, והרי צער בעלי-חיים אסור מהתורה.

3. ולענ"ד, הכוונה לעקירת נעלי-הסוסים (horseshoes). החל מהעת העתיקה, נהגו להלביש לרגלי הסוסים "נעליים" מחומרים שונים, כגון עור וברונזה, כך שיוכלו לרוץ מהר יותר ובמשך זמן רב יותר (ראו ויקיפדיה האנגלית, ערך Horseshoe ). מסתבר שגם הכנענים הלבישו נעליים מסוג זה לסוסי-המלחמה שלהם. עקירת הנעליים מסמלת את העובדה שהסוסים לא ישמשו עוד למלחמה.

ייתכן שפירוש זה נרמז בתלמוד, "ואיזוהי עיקור ? מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה"  ( בבלי עבודה זרה יג א ) ; בימינו נעל-הסוס נקראת פרסה. אמנם, לא ברור אם זו היתה משמעות המילה בזמן התלמוד.

תגובות

אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר --- ככתוב בספר [פשוטו כמשמעו]

ואמנם נכון שאסור לעקר בעלי חיים

אך אם יש נפש חיה אשר צילו של בעליה הרשע נופל עליה אז החיה הזאת פגומה ולא רצויה לאל

אמנם בעלי חיים ברא אותם אלהים אבל אם הבהמה נשלטת על ידי בעליה

כמו למשל שאם יש בהמה לאדם פלמוני והאדם הזה צדיק אז צילו נופל על בהמתו ובהמתו הטהורה מותרת לשחיטה

זאת הסיבה שהפרה האדומה היא פרה אדמה בטבע חופשית מאת אלהים ולא נשלטת על ידי בעלים כלשהו

אם הפרה נשלטת על ידי בעלים כלשהו אז הפרה לא ראויה לעשות ממנה מי חטאת

ואם הבהמה נשלטת על ידי בעלים גוים אז הבהמה לא מותרת לשחיטה כי משחתם בהם

או אם יש כלב לבחורה נחמדה אז צילה של הבחורה נופל על הכלב וזה יהיה כלב נחמד

ואם חלילה יש כלב לעבריין אז הכלב יהיה מסוכן וצריך לעקר אותו

והוא הדבר שצריך כן לעקר את הסוסים שלקחו חלק במלחמה נגד ישראל

כי צל אויבי ישראל על נפש הסוסים האלה על כן יש לעקר אותם

-- DAIAN SHEM, 2019-09-08 21:06:18

איפה מצאת בתורה שמותר לעקר עבריינים אנושיים? אין עונש כזה. עבריין אנושי צריך להעניש, או במלקות או במיתה, אבל אין עונש של עיקור. וכך גם לגבי בעלי חיים.

-- Erel Segal-Halevi, 2019-09-10 15:44:17