ביאור:יהושע יא יד
יהושע יא יד: "וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק אֶת כָּל הָאָדָם הִכּוּ לְפִי חֶרֶב עַד הִשְׁמִדָם אוֹתָם, לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל נְשָׁמָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יא יד.
בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל[עריכה]
וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה[עריכה]
"בָּזְזוּ" - שורש 'בזז' - בהקשר מלחמתי: גָּזַל, גָּנַב, חָמַס, כִּיֵּס, לִסְטֵם, סָחַב, עָשַׁק, שָׁדַד (מילוג). כל המילים האלה הם מילים שמתארים עבירות, אולם במלחמה זה מה שעשו לרכוש עזוב. במגילת אסתר נאמר על בני ישראל "וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם" (ביאור:אסתר ט י) למרות שפקודת מרדכי ואסתר, בשם המלך אחשורוש, הרשתה להם "וּשְׁלָלָם לָבוֹז" (ביאור:אסתר ח יא). כמובן שרכוש המתים לא נשאר ללא בעלים, מוזנח, אלא לפי החוק היה שייך למלך, וסביר שהיהודים העבירו את הרכוש למלך, למעט רכוש שניתן היה לזהות שהוא רכוש יהודי במקור, והיה שלל של האויבים, שהושב לבעליו, והוא אינו 'שלל'.
סיכום ותאור לקחית השלל על ידי בני ישראל מהערים הכבושות
- בגדים, רהיטים, ותכשיטים.
- בהמה ומקנה.
מעניין שאין חלוקה של אדמה, שדות ובתים. לא נאמר שיהושע השאיר משמר על הערים, הרכוש, והאדמה עד שתתבצע החלוקה (ביאור:יהושע יד ב).
רַק אֶת כָּל הָאָדָם הִכּוּ לְפִי חֶרֶב[עריכה]
בני ישראל היכו את יושבי כנען שלא ברחו לבית אביהם שבצפון.
- בני ישראל לא לקחו את האנשים לעבדים,
- לא לקחו את הנשים לעצמם,
- לא לקחו את הילדים לגידול כבני בית.
ככתוב, הם "לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל נְשָׁמָה"