ביאור:יהושע יא ג
יהושע יא ג: "הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם, וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר, וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יא ג.
רשימת העמים שהצטרפו ליבין מלך חצור[עריכה]
בני ישראל היו צבא של חיל-רגלים ללא סוסים ומרכבות.
היתה להם עדיפות בלוחמה בהרים כאשר הם משתמשים באבני קלע. אולם בשדה הפתוח הם היו נחותים בכוחם למרות עליונות מספרית, לכן הם לא יכלו לכבוש את הפלישתים לאורך חוף הים, ולא יכלו לחצות את עמק יזרעאל וזבולון כדי להתקיף את ערי הגליל בצפון.
לפי הכתוב:
- הכנענים היו בעמקים הראשיים מהמזרח, בית-שאן והירדן עד ים תיכון. כל אדם שלא היה שייך לאחד העמים הגדולים, נקרא כנעני על שם המקום.
- הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי היו בהרי הגליל. האמורים היו גם בהרים במרכז הארץ ובדרום, אולם אותם יהושע כבש בהתקפה על חמשת המלכים שהתקיפו את הגבעונים.
- וְהַחִוִּי היו מפוזרים בכנען מהצפון לדרום. חלקם ישבו בשכם, והם היו רכושם של בני ישראל מאז שבני יעקב כבשו את העיר, הגבעונים היו חיווים והם נכנעו וכרתו ברית שלום עם יהושע, וכאן אנו מוצאים שחלק מהם גרו מתחת להר חרמון. נראה שהחיווים, כדי לשרוד, נהגו להיות נאמנים לשכנים שלהם.
כל העמים האלה מוצאים את מקורם בעמי הצפון, ובתקופות של חוזק הם שלחו התנחלויות לכיוון מצרים שהתישבו בכנען. כך גם אברם עצמו היגר לכנען בפקודת אלוהים, לאחר שאביו התחיל במסע הזה (ביאור:בראשית יא לא).
כך עמים רבים הצטרפו למאמץ המלחמתי, כדי למנוע מבני ישראל לרשת את הארץ המובטחת.
ערב רב[עריכה]
לפי הכתוב אנו רואים שלמאמץ המלחמה נגד בני ישראל באו עמים שונים.
למרות שהם היו שכנים, כל אחד שמר על יחודו, עמו, שפתו, דתו, אלוהיו, וכתב יד. אין ספק שהם בקלות יכולים להתנפל אחד על השני, כמו שראינו כאשר יוגוסלביה התפרקה באלימות לפי קבוצות אתניות, עמים, דתות, שפות. אין ספק שהיו סכסוכים רבים שלא נפתרו: על זכויות מים, מעבר בדרכים, חציבת סלעים, כריתת עצים, רועי צאן רבים עם עובדי אדמה, נשים שנחטפו, תשלומים שלא שולמו כראוי. כאשר העמים האלה חנו אחד ליד השני, הם מאוד נזהרו לשמור מרחק כדי שחמומי מוח לא יזכרו בנקמות דם ישנות ויתחילו לסגור חשבונות.
כבר ראינו תבוסות כאלה, כאשר ארבע מלכים חזקים היכו את סדום, ובהתקפת פתע אברם פיזר אותם לכל עבר (ביאור:בראשית יד טו) ולקח את שללם, וכך קרה לחמשת המלכים שהתקיפו את גבעון, ויהושע עשה עליהם התקפת פתע (ביאור:יהושע י ט). ניתן להבין שגם כאן יקרה דבר דומה - כאשר צבא מורכב מהרבה מלכים ועמים שונים, קל להכניס אותם לבהלה: שעם אחד מתקיף את השני, וכולם בורחים.