ביאור:יהושע יא ט
יהושע יא ט: "וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ יְהוָה: אֶת סוּסֵיהֶם עִקֵּר, וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יא ט.
וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ[עריכה]
כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ יְהוָה[עריכה]
אלוהים הודיע ליהושע שמחר, בזמן הזה, הוא חייב להתקיף את מלכי הצפון, ככתוב: "אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם, כִּי מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר, וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ" (ביאור:יהושע יא ו). ואלוהים הדגיש את עיקור הסוסים ושרפת המרכבות.
אֶת סוּסֵיהֶם עִקֵּר[עריכה]
"עִקֵּר" - שורש 'עקר' - להוציא, לחתוך, לקרוע החוצה, לרוקן, לנטרל, להוציא מכלל פעולה, לנטרל את הפוריות, לפגוע בדבר חשוב ביותר (מילוג), ככתוב: "עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ" (קהלת ג ב), "וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד" (ביאור:בראשית יא ל).
- אלוהים לא אמר להרוג את הסוסים. סביר שהמטרה היתה להוציא את הסוס מכלל פעולה כסוס מלחמה.
רבים מתנגדים לרעיון שיהושע עיקר את הסוסים וסרס אותם, ראו: לעקור את הפרסות מסוסי המלחמה.
סביר שהמטרה היתה להרוס את המרכבות ולקלקל את יכולת הסוסים לשמש במלחמה - לכן אלוהים הורה לשרוף את המרכבות ולהסיר את פרסות הברזל מהסוסים ולגלח את ציפורן הסוס עד השורש, וכך מטרתו הושלמה.
הפרסה היא ציפורן של האצבע של הסוס עליה הוא צועד. סוס בלי ציפורן (פרסה) לא יכול ללכת. כדי להגן על הציפורן מצמידים עליה פרסה ממתכת ששומרת על הציפורן מפני שחיקה ובקיעה. לעקר את הפרסה זה או להוריד את ציפורן הפרסה, או להסיר רק את פרסת המתכת כדי שהסוס לא יוכל לרוץ בקלות.
רוב הסוסים ששימשו במלחמה הם זכרים כי הם חזקים יותר מנקבות.
כדי שהסוס יהיה יותר רגוע וממושמע מסרסים אותו, במידה אין לו חשיבות לרביה. הדבר לא פוגע ביכולת הסוס לעבוד, ולכן סביר שרוב הסוסים במחנה יבין כבר היו מסורסים. לאחר שיהושע כבש את הערים הוא לכד גם את הנקבות. לא נאמר לעקר גם את הסוסות. בכל אופן ידוע שבני ישראל לא השתמשו בסוסים לעבודה או למלחמה, כך שסביר שהסוסים האלה כחדו ללא שימוש ורביה.
- על אבשלום נאמר שהיו לו מספר סוסים למרכבתו, ככתוב: "וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו" (שמואל ב טו א), ובסוף הוא מת כאשר הוא רכב על פרד ולא על סוס (שמואל ב יח ט).
- על שלמה המלך נאמר: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֺת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ, וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים" (מלכים א ה ו). שלמה לא עשה מלחמות, כך שלא ברור מה היתה מטרת הסוסים והמרכבות מלבד לתצוגה והרתעה.
וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ[עריכה]
מרכבות המלחמה היה ציוד מורכב עם להבים בגלגלים כדי לפגוע בחיילים העומדים בדרכו. המרכבות נעו בחזית רחבה, אולי מדורגת, וכך הם הרסו את מערך האויב.
- בני ישראל זוכרים לרעה את מרכבות פרעה שנעו לקראתם בצורה מאיימת (שמות יד י).
- מרכבות מתאימות לתנועה במישור, במדבריות, בעמקים. מרכבות לא מתאימות לתנועה בהרים ועל סלעים.
- השימוש במרכבה ככלי מלחמה נכשל, ולכן היוונים והרומאים לא השתמשו במרכבות לפגוע באויב. אנשים למדו להעמיד כידונים נוטים לכיון הסוסים, וכך הסוסים מתו והמרכבה התהפכה.
- בנוסף לאי יכולת לנוע בהרים, המרכבות גם לא יכלו לחצות את ים סוף במים, ושקעו בבוץ בקישון (שופטים ד ז).
- בנוסף המרכבות לא יכלו לפעול בלילה, והכנת המרכבות למלחמה לקחה זמן רב, כאשר כל הצבא חיכה והיה חשוף - כך יהושע ניצח את מלכי הצפון כאשר התקיף לפני אילת השחר.
מרכבה עשויה מעץ ומתכת. את העץ שרפו. אולם כאשר חיממו את המתכת היא נמסה אולם לא נשרפה. וכך גם פרסות הסוסים היו עשויים ממתכת.
סביר שיהושע אסף את המתכות כשם שהוא אסף את "כֹל כֶּסֶף וְזָהָב, וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל" (ביאור:יהושע ו יט) ביריחו ובשאר הערים.
עיקור סוסים ושרפת מרכבות[עריכה]
בסוף חייו משה מודיע לעם את הדרך בה הם ילכו, והוא אומר להם אודות מלך או שליט לעם ישראל: "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה" (דברים יז טז). אלוהים לא אסר על שימוש בסוסים ובמרכבות, ומשה רק ממליץ שהמלך לא ירבה לו סוסים ומרכבות.
כאן, אלוהים לא יוצר איסור חדש לצמיתות.
אלוהים רק מדבר על המלחמה הזאת. אם יהושע ישמור על הסוסים והמרכבות:
- הוא ישאיר כוח גדול לשמור על הסוסים והמרכבות ויתעסק עם הצעצועים החדשים שלו, במקום להקדיש את כל זמנו וכוחו להחרים את כל הארץ למען בני ישראל.
- כל עוד המרכבות והסוסים קיימים הוא יסתכן שמלך יתקיף אותו ויקח לו אותם לשימושו שלו. ואחר כך ויתקיף את בני ישראל, עכשו שהם חשופים להתקפות של המרכבות בעמקים.
- הוא ירגיש כמלך חזק, ויצא לכבוש עמים אחרים בצפון, וגורלו יהיה כמו ארבעת המלכים שיצאו לכבוש את סדום (ביאור:בראשית יד טו), וכמו לנפוליאון בונפרטה בהתקפה על רוסיה.
- הוא יצור צבא קבע גדול מאומן בשימוש בסוסים ובמרכבות, וכך ידרוש מיסים ושרותים כבדים מהעם, והעם יכול למרוד נגד העבדות החדשה הזאת ולברוח חזרה למצרים.