ביאור:יהושע יא ד
יהושע יא ד: "וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם, עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב, וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יא ד.
וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם[עריכה]
המלכים של העמים: "הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם, וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר, וְהַחִוִּי", באו עם צבאם להתארגן למלחמה על בני ישראל, כדי לסלק את האיום.
עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב[עריכה]
היו שם כעשרים וחמש מלכים, ראשי ערים ומספר כפרים סביבם.
סביר שרוב המלכים הקטנים באו עם צבא של כאלפיים עד עשרת אלפים לוחמים, והמלכים הגדולים עם כפול לוחמים.
ביחד, ייתכן, שהיה להם צבא של כמאתים אלף לוחמים. סביר שהרבה מהחיילים האלה היו חיילי קבע מאומנים במלחמה, וחלקם היו שכירי חרב מעמים אחרים.
ניקולו מקיאוולי בספרו הנסיך כתב: שכירי חרב מעם זר נראים יפה, אבל אין להם עניין למות בארץ זרה.
מאז שהעי נפלה כאשר הצבא יצא במרדף ולא השאיר משמר על העיר, הערים לא שלחו את כל החיילים, אלא השאירו הגנה בערים.
- אנו זוכרים ביטויים דומים:
- אלוהים לאברהם: "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" (ביאור:בראשית כב יז).
- יעקב מזכיר לאלוהים: "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב" (ביאור:בראשית לב יג).
- יוסף: "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם, הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר, כִּי אֵין מִסְפָּר" (ביאור:בראשית מא מט).
כמובן שלא היו שם כל כך הרבה חיילים כמו דברי אלוהים. העורך רק מנסה להרשים אותנו שהיה שם צבא גדול שמילא את העמק בשלל צבעים והמולה. (כל זה היה זמני בלבד, בזמן שברכות אלוהים ימשכו לעד.)
וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד[עריכה]
ניתן לראות את ההשפעה המצרית בשימוש בסוסים ומרכבות, ככתוב: "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם" (שמות יד ז), וכך לפרעה היו שש מאות פרשים על סוס ובמרכבה הנמשכת על ידי סוס. גם בהמשך נאמר שלסיסרא שר צבאו של מלך חצור היו "תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל" (שופטים ד ג). כך שסביר שהיו ליבין מלך חצור כאלף מרכבות מאוישות, ועוד כמה אלפי פרשים.
פרשים ומרכבות זה מראה מרהיב ומפחיד ביותר. סביר שלמרכבות היו להבים בגלגלים שחתכו את הלוחמים העומדים בדרכם.
אולם בסופו של כל סיפור של מלחמה נגד מרכבות, הסיפור נגמר ליד מים: ים סוף, מי מרום, ונחל קישון, המרכבות והסוסים איבדו את היתרון הצבאי שלהם, והובסו.
- הפרסים השתמשו בסוסים אולם בעיקר כדי להביא חיילים במהירות ממקום למקום ולרכז כוחות במקום קטן כדי ליצור עדיפות מספרית. הם לא נלחמו בזמן הרכיבה.
- היוונים והרומאים השתמשו בסוסים ומרכבות כדי להקל על קצינים ומפקדים לנוע בנוחות, אולם הם לא נלחמו איתם.
- המונגולים התאמנו לירות בחיצים ולהשתמש בכידון וחרב כאשר הסוס מכוון בעזרת הרגלים בלבד, אולם זה דרש אימונים ממושכים ביותר, והטכניקה הזאת לא המשיכה בצבאות אחרים.