קטגוריה:בראשית כט ט
עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עוֹדֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה עִם־הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עוֹדֶ֖/נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑/ם וְ/רָחֵ֣ל׀ בָּ֗אָה עִם־הַ/צֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְ/אָבִ֔י/הָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | עַד דְּהוּא מְמַלֵּיל עִמְּהוֹן וְרָחֵל אֲתָת עִם עָנָא דִּלְאֲבוּהָא אֲרֵי רָעִיתָא הִיא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַד דַהֲוָה מְמַלֵיל עִמְהוֹן וְרָחֵל אָתַת עִם עָנָא דִלְאָבוּהָ אֲרוּם רָעִיתָא הִיא בְּהַהוּא זִמְנָא אֲרוּם הֲוָה מַחֲתָא דַיְיָ בְּעָנָא דְלָבָן וְלָא אִשְׁתַּיְירוּ מִנְהוֹן אֱלָהֵן קַלִילִין וְתָרִיךְ רַעֲיָא דִילֵיהּ וּמַה דְאִשְׁתַּאֲרוּ שַׁוִי קֳדָם רָחֵל בְּרַתֵּיהּ: |
אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה
יעקב הציע להתחיל להשקות את הצאן, הרועים סירבו כי זה היה בניגוד לחוק שקבע שכולם גוללים את האבן ומשקים ביחד. עוד בעודם מדברים, רחל הגיעה עם הצאן.
ניתן להבין שהצאן מיהר לנוע לכיוון הבאר, ושרחל לא היתה רחוקה מדי כאשר אחד הרועים זיהה אותה בשם. מעניין שלאה לא היתה רועת צאן יחד עם רחל. ייתכן שלאה היתה בוגרת יותר או שלאה לא התאימה לעבודה הזאת.
כָּל הָעֲדָרִים
האם לאחר בואה של רחל הגיעו "כָּל הָעֲדָרִים" (ביאור:בראשית כט ח)?
סביר להניח שרחל לא היתה מעוניינת להיות האישה היחידה בקרב הרועים או לשבת הרבה זמן עם הרועים ולחכות לרועה נוסף, משום שכך היא היתה עלולה להסתבך בצרות עם הנערים. סביר שהרועים לא נזקקו לכוחה של רחל לגלול את האבן, וסביר שרחל לא תסכים שהרועים יתחככו עליה בזמן עבודת גלגול האבן.
- סביר שרחל רצתה לבוא כמה שיותר מאוחר כדי שתהיה זמן קצר בחברתם.
- סביר שרחל תחכה במרחק מה עד שהרועה האחרון יגיע, ורק אז היא תבוא לבאר, אחרונה.
- סביר שאם מחכים לרועה נוספת, רחל תשמור מרחק מהבאר עד שהרועה ההיא תגיע, ואז כל הרועות תבואנה יחד.
- סביר שרחל ראתה ארבע גברים ליד הבאר, והיא באה לבאר כי לדעתה כל הרועים כבר הגיעו.
ניתן להניח שכאשר רחל באה, זה היה הסימן ש"כָּל הָעֲדָרִים" האחרים כבר הגיעו.
עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ
הדגש הוא שהצאן שייך ללבן. רחל עובדת עבור אביה בחינם, והצאן אינו שייך לה או מיועד להיות שלה. רק כאשר לבן העניק את הצאן לבנותיו ולילדיהן, בדבריו: "וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם, אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ" (ביאור:בראשית מא מג), הצאן נעשה רכושן של רחל ולאה.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כט ט"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.
