קטגוריה:בראשית כט ט
עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עוֹדֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה עִם־הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עוֹדֶ֖/נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑/ם וְ/רָחֵ֣ל׀ בָּ֗אָה עִם־הַ/צֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְ/אָבִ֔י/הָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | עַד דְּהוּא מְמַלֵּיל עִמְּהוֹן וְרָחֵל אֲתָת עִם עָנָא דִּלְאֲבוּהָא אֲרֵי רָעִיתָא הִיא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַד דַהֲוָה מְמַלֵיל עִמְהוֹן וְרָחֵל אָתַת עִם עָנָא דִלְאָבוּהָ אֲרוּם רָעִיתָא הִיא בְּהַהוּא זִמְנָא אֲרוּם הֲוָה מַחֲתָא דַיְיָ בְּעָנָא דְלָבָן וְלָא אִשְׁתַּיְירוּ מִנְהוֹן אֱלָהֵן קַלִילִין וְתָרִיךְ רַעֲיָא דִילֵיהּ וּמַה דְאִשְׁתַּאֲרוּ שַׁוִי קֳדָם רָחֵל בְּרַתֵּיהּ: |
אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ט)" עודנו מדבר."ספר איך הזמין ה' שתצא בת זוגו וימצא אותה על הבאר כיצחק ומשה, ואיך באו עמה ג"כ צאן לבן שמהם היה עתיד להתעשר. ואגב נדע מזה שלבן היה עני בעת ההיא אחר שבתו הקטנה רעה את כל צאנו, ועבדים לא היו לו וכל עשרו היה ע"י יעקב כמ"ש כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרוב:
אור החיים (כל הפרק)
עודנו מדבר עמם. הנה לפי סדר הכתוב הם המדברים אליו והיה לו לומר עודם מדברים עמו כי אחר תשובתם באה, ואולי כי לצד שעיקר סיפור הענין הוא הודעת העובר על יעקב לזה תלה הדבר בעיקרו שהוא יעקב:
או יכוין הכתוב לומר שביאת רחל היתה בעוד שהוא מדבר עמם קודם שישיבו אותו דבר באה אלא שהכתוב גמר אומר מה שהשיבוהו בתשובתם ואחר כך הודיע ביאתה, ורשם זמנו כי הוא בעת שהיה הוא מדבר עמם:
עם הצאן אשר לאביה. פי' כל הצאן שהיו לו, הרי זה עדות ליעקב שאמר (לקמן ל' ל') כי מעט אשר היה לך לפני וגו' כי בת קטנה נוהגת בם:
או יאמר שכל הצאן היתה מספקת היא להם כי רועה היא פי' בקיאה ברעיית הצאן. ולפי' ראשון אומרו כי רועה היא פי' ואף על פי כן היו מועט וזולת זה ספו תמו:
או יאמר כי רועה היא ניחש נחשיו והשכיל כי יצליחו הצאן ברעייתה וזולת זה לא היה מזלזל בבתו יפת תואר ויפת מראה לרעות צאן:
עוד ירצה על זה הדרך ורחל באה ולא תאמר כי ח"ו יצאנית היתה אלא לטעם כי היא רועה אותם ולזה יצתה עם הצאן:ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ורחל באה עם הצאן אשר לאביה. אמר ר' שמעון בן גמליאל: בוא וראה מה בין שכונות לשכונות! להלן שבע, ובקשו הרועים להזדווג להם, דכתיב: "ויבאו הרועים ויגרשום"; ברם הכא אחת היתה, ולא נזדווג לה בריה, על שם "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם", לסבובים ליראיו.
רבי עקיבא אומר: כל מי שהוא נכנס לעיר ומוצא נערות יוצאות לפניו, דרכו מיושרת. בוא וראה מאליעזר, "והנה רבקה יוצאת"; יעקב, ורחל באה:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט ט.
עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה
יעקב הציע להתחיל להשקות את הצאן, הרועים סירבו כי זה היה בניגוד לחוק שקבע שכולם גוללים את האבן ומשקים ביחד. עוד בעודם מדברים, רחל הגיעה עם הצאן.
ניתן להבין שהצאן מיהר לנוע לכיוון הבאר, ושרחל לא היתה רחוקה מדי כאשר אחד הרועים זיהה אותה בשם. מעניין שלאה לא היתה רועת צאן יחד עם רחל. ייתכן שלאה היתה בוגרת יותר או שלאה לא התאימה לעבודה הזאת.
כָּל הָעֲדָרִים
האם לאחר בואה של רחל הגיעו "כָּל הָעֲדָרִים" (ביאור:בראשית כט ח)?
סביר להניח שרחל לא היתה מעוניינת להיות האישה היחידה בקרב הרועים או לשבת הרבה זמן עם הרועים ולחכות לרועה נוסף, משום שכך היא היתה עלולה להסתבך בצרות עם הנערים. סביר שהרועים לא נזקקו לכוחה של רחל לגלול את האבן, וסביר שרחל לא תסכים שהרועים יתחככו עליה בזמן עבודת גלגול האבן.
- סביר שרחל רצתה לבוא כמה שיותר מאוחר כדי שתהיה זמן קצר בחברתם.
- סביר שרחל תחכה במרחק מה עד שהרועה האחרון יגיע, ורק אז היא תבוא לבאר, אחרונה.
- סביר שאם מחכים לרועה נוספת, רחל תשמור מרחק מהבאר עד שהרועה ההיא תגיע, ואז כל הרועות תבואנה יחד.
- סביר שרחל ראתה ארבע גברים ליד הבאר, והיא באה לבאר כי לדעתה כל הרועים כבר הגיעו.
ניתן להניח שכאשר רחל באה, זה היה הסימן ש"כָּל הָעֲדָרִים" האחרים כבר הגיעו.
עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ
הדגש הוא שהצאן שייך ללבן. רחל עובדת עבור אביה בחינם, והצאן אינו שייך לה או מיועד להיות שלה. רק כאשר לבן העניק את הצאן לבנותיו ולילדיהן, בדבריו: "וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם, אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ" (ביאור:בראשית מא מג), הצאן נעשה רכושן של רחל ולאה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כט ט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.