קטגוריה:בראשית כט ח

<< | ספר בראשית • פרק כ"ט • פסוק ח' | >>

ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן.

וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כׇּל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּאמְרוּ֮ לֹ֣א נוּכַל֒ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר יֵאָֽסְפוּ֙ כׇּל־הָ֣עֲדָרִ֔ים וְגָֽלְﬞלוּ֙ אֶת־הָאֶ֔בֶן מֵעַ֖ל פִּ֣י הַבְּאֵ֑ר וְהִשְׁקִ֖ינוּ הַצֹּֽאן׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּאמְרוּ֮ וַ - ו' החיבור
יֹּאמְרוּ֮ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn נוּכַל֒ נוּכַל֒ - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 3201
מורפ': HVqi1cp עַ֣ד עַ֣ד - מילת יחס

צורת יסוד: 5704
מורפ': HR אֲשֶׁ֤ר אֲשֶׁ֤ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr יֵאָֽסְפוּ֙ יֵאָֽסְפוּ֙ - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 622
מורפ': HVNi3mp כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הָ֣עֲדָרִ֔ים הָ֣ - מילית, ה' הידיעה
עֲדָרִ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/5739
מורפ': HTd/Ncmpa וְגָֽלֲלוּ֙ וְ - ו' החיבור
גָֽלֲלוּ֙ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: c/1556
מורפ': HC/Vqq3cp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָאֶ֔בֶן הָ - מילית, ה' הידיעה
אֶ֔בֶן - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/68
מורפ': HTd/Ncfsa מֵעַ֖ל מֵ - מילת יחס
עַ֖ל - מילת יחס

צורת יסוד: m/5921 a
מורפ': HR/R פִּ֣י פִּ֣י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 6310
מורפ': HNcmsc הַבְּאֵ֑ר הַ - מילית, ה' הידיעה
בְּאֵ֑ר - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/875
מורפ': HTd/Ncfsa וְהִשְׁקִ֖ינוּ וְ - ו' החיבור
הִשְׁקִ֖ינוּ - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: c/8248
מורפ': HC/Vhq1cp הַצֹּֽאן הַ - מילית, ה' הידיעה
צֹּֽאן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/6629
מורפ': HTd/Ncbsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּאמְרוּ֮ זרקא (משנה, דרגא 3)

לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) נוּכַל֒ סגול (מלך, דרגא 2)

עַ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) אֲשֶׁ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) יֵאָֽסְפוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

כָּל־הָ֣עֲדָרִ֔ים מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְגָֽלֲלוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶת־הָאֶ֔בֶן זקף קטן (מלך, דרגא 2)

מֵעַ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

פִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הַבְּאֵ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְהִשְׁקִ֖ינוּ טפחא (מלך, דרגא 2)

הַצֹּֽאן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמְרוּ: "לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ הרועים של כל העדרים ביחד יגלגלו אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַרוּ לָא נִכּוֹל עַד דְּיִתְכַּנְשׁוּן כָּל עֶדְרַיָּא וִיגַנְדְּרוּן יָת אַבְנָא מֵעַל פֻּמָּא דְּבֵירָא וְנַשְׁקֵי עָנָא׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמָרוּ לָא נֵיכוּל עַד דִי יִתְכַּנְשׁוּן כָּל עֶדְרַיָא וִיְגַלְגְלִין יַת אַבְנָא מֵעַל פּוּם בֵּירָא וְנַשְׁקֵי יַת עָנָא: