בראשית רבה מג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ב.    [ עריכה ]

וישמע אברם כי נשבה אחיו הה"ד (ישעיה לג): אוטם אזנו משמוע דמים.

וירק את חניכיו. רבי יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה אומר: הן הוריקו פנים, כנגד אברהם. אמרו: ה' מלכים לא יכלו לעמוד בהם, ואנו יכולים לעמוד בהם?! רבי נחמיה אמר: אברהם הוריק פנים כנגדן. אמר: אצא ואפול על קדוש שמו של מקום!

אבא בר זבדא אמר: בכלי זיין הוריקן, היך מה דאת אמר (תהלים לה): והרק חנית וסגור לקראת רודפי.

אמר רבי שמעון בן לקיש: באבנים טובות ומרגליות הוריקן, היך מה דאת אמר (תהלים סה): ואברותיה בירקרק חרוץ.

רבי לוי אמר: בפרשת שוטרים הוריקן, היך מה דאת אמר: (דברים כ) מי האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו.

חניכיו -- בעלי חניכתו. שמם אברם, כשמו.

שמנה עשר ושלוש מאות -- ריש לקיש בשם בר קפרא: אליעזר לבדו היה, מנין אליעזר, י"ח וג' מאות.

וירדוף עד דן -- שם עבודת כוכבים היא, ומכה מלפניה ומאחריה. מכה מלפניה, וירדוף עד דן. ומכה מאחריה (ירמיה ח): מדן נשמע נחרת סוסיו: