קטגוריה:בראשית כד ב
נוסח המקרא
ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי.
וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכׇל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי׃
וַ/יֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּ/וֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔/וֹ הַ/מֹּשֵׁ֖ל בְּ/כָל־אֲשֶׁר־ל֑/וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָדְ/ךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר אַבְרָהָם לְעַבְדֵּיהּ סָבָא דְּבֵיתֵיהּ דְּשַׁלִּיט בְּכָל דְּלֵיהּ שַׁו כְּעַן יְדָךְ תְּחוֹת יִרְכִּי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר עַבְדֵיהּ סָבָא דְבֵיתֵיהּ דְשַׁלִיט בְּכָל אַפּוֹתִּיקֵי דִלֵיהּ שַׁוִי כְדוֹן יְדָךְ בִּגְזֵירַת מְהוּלְתִּי: |
ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר אַבְרָהָם לְעַבְדֵיהּ שַׁלִיטָא דַהֲוָה שַׁלִיט בְּכָל מַה דִידֵיהּ שַׁוֵי כְעַן יְדָךְ תְּחוֹת יְרָךְ קְיָמִי: |
רש"י
"תחת ירכי" - (שבועות לח) לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה כגון ספר תורה או תפילין והמילה היתה מצוה ראשונה לו ובאה לו ע"י צער והיתה חביבה עליו ונטלה (ור"ל מה שלא אמר תחת ירכך וה"ל להשביע העבד במילתו לפי ששל אברהם היתה ראשונה לו קודם מילת העבד וק"ל)
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
תַּחַת יְרֵכִי – לְפִי שֶׁהַנִּשְׁבָּע צָרִיךְ שֶׁיִּטּוֹל בְּיָדוֹ חֵפֶץ שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ מְזוּזָה אוֹ תְּפִלִּין (שבועות ל"ח ע"ב), וְהַמִּילָה הָיְתָה מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לוֹ, וּבָאָה לוֹ עַל יְדֵי צַעַר, וְהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו, וּנְטָלָהּ (בראשית רבה נט,ח).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ודע כי המשפט בימים ההם היה לשום ידו תחת ירך מי שהוא ברשותו. וכן פירש ר"א ז"ל שים נא ידך תחת ירכי, היה מנהגם כי היה האדון יושב וירכו על יד העבד, כטעם הנה ידי תחת רשותך לעשות רצונך, וזה המשפט עודנו היום בארץ הודו.
וע"ד המדרש שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך וגו', הכל דבר אחד שכך אמרו רז"ל, השביעו במצות מילה שהיא המצוה המחודשת לו. ומה שהזכיר בה' אלהי השמים, לפי שהתורה כולה שמותיו של הקב"ה, ומצוה אחת מן המצות הלא היא חלק אחד מן השמות, והבן זה.
ואלהי הארץ. אל תתמה אם הזכיר אברהם אלהי הארץ, לפי שבארץ כנען היה כשהשביע את העבד, והכתובים מיחסים האלהות תמיד על אומה מיוחדת ועל ארץ מיוחדת, והוא שכתוב אלהי ישראל, אלהי ירושלים, זהו (דה"ב לב) וידברו אל אלהי ירושלים כעל אלהי עמי הארץ, ולא מצינו בכל הכתובים שיתיחס השם יתברך בשאר האומות ולא בשאר הארצות, לפי שהארץ הקדושה היא נחלת ה' ביחוד, וע"כ הזכיר אברהם שם אלהי הארץ כי שם היה ואלו היה חוצה לארץ לא היה מזכיר זה, וע"כ אמר בסמוך ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי, ולא הזכיר אלהי הארץ, מפני שהזכיר בית אביו וארץ מולדתו שהם בחוצה לארץ והיו עובדי ע"ז, וע"כ לא הזכיר כן, כי לא רצה אברהם לשום דברתו כי אם לאלהים עליון לא לאלהי חוצה לארץ, וזה מאמרם ז"ל כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר (ש"א כו) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים.
ובאור המאמר הזה דומה כמי שאינו מן האומה המיוחדת ואין לו אותו אלוה המיוחד עליה שהוא אדון הכל יתברך.
והחכם ר"א פי' כי מה שהזכיר הארץ לפי שכל נשואים בארץ מן השמים הם, וכענין שאמרו רז"ל בת פלוני לפלוני ואפילו מעבר לים.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
שים נא ידך תחת יריכי. השביעו במילה, כי מצד המילה נעשה האדם גדור מעריות, על כן אמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני כי הזימה ירושה אצלם מן חם אבי כנען, כי יש אומרים שרבעו לנח (סנהדרין ע.) לפיכך אין ראוי שיזדווג הנימול לבעלי הזימה, כי מצד המילה ברך ה' את אברהם, ומצד שרבע חם לנח קם לו בארור כנען, ואין ברוך מדבק בארור.
ומה שנאמר, ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ לפי שאמרו רז"ל (נדרים לא:) גדולה מילה שאלמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר (ירמיה לג.כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. לכך הזכיר בשבועת המילה אלהי השמים והארץ, וטעמו של דבר הוא, לפי שהמילה משלמת שם של שדי ובאותו שם אמר הקב"ה לעולמו די כשהיו השמים והארץ מתפשטין ומרחיבים והולכים, כדאיתא פרק אין דורשין (חגיגה יב.) ובזה מיושב מה שאמרו לא נתקיימו שמים וארץ, משמע אחר שנבראו לא היו יכולין להתקיים. והפסוק אומר לא שמתי, משמע לכתחילה, אלא לפי שקאי על חקות שמים וארץ, על החק הניתן להם שלא יתפשטו לאין תכלית וגער בהם הקב"ה בשם שדי, כי בו אמר לעולמו די, ואלמלא זה לא היו יכולין להתקיים אם היו מתפשטין לאין תכלית וכל זה בא מצד המילה המשלמת שם זה. אבל כשלקחני מבית אבי זהו קודם המילה היה אלהי השמים לבד, כי לא היה שם של שדי מתפשט בתחתונים. וי"א שהקב"ה נקרא אלהי הארץ בא"י דווקא, כי הדר בחו"ל כו' (כתובות קי:) וכמו שנאמר (מ"ב יז.כו) לא ידעו את משפט אלהי הארץ. לכך אמר על חו"ל ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי, אבל כאן שעמד בארץ ישראל אמר בה' אלהי השמים ואלהי הארץ.ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
נא ידך. בגימטריא מילה. שהשביעו במילה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד ב.
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ
עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ
אנו שומעים שלאברהם היה עבד, העבד היה מבוגר ובכיר באנשי ביתו של אברהם, ואפשרי שהוא נולד בביתו של אברהם ולא היה מקנת כספו (הכתוב מפריד בין בני-בית ומקנת כספו (ביאור:בראשית יז כג)), והעבד הזה הוא המושל ומנהל את כל רכושו של אברהם.
בזמנו אברהם הזכיר את דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר, איש שגר בביתו כיורשו היחידי, ככתוב: "וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, ובֶּן מֶשֶׁק בֵּיתִי הואּ דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר" (ביאור:בראשית טו ב). קיימת טענה שהעבד המוזכר בסיפור הזה הוא אותו דמשק אליעזר, במיחוד ששמו של העבד, 'אלי-עזר', רומז שאלוהים עזר לו למצוא כלה מתאימה (ביאור:בראשית כד כז).
- ניתן להבין שגם דמשק אליעזר היה עבד, בן משק בית של אברהם שנולד בביתו של אברהם ולא היה מקנת כסף. דמשק אליעזר נקרא על שם העיר דמשק, וזה מעיד על מקור משפחתו או מקום לידתו.
- אברהם רומז שבמותו ערירי ללא ילדים כל רכושו ישאר בידי דמשק אליעזר, ואליעזר היה יורשו המיועד, ככתוב: "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי" (ביאור:בראשית טו ג). ניתן להבין שדמשק אליעזר היה הגבר הקרוב ביותר לאברהם, ואברהם חשב להעניק לו את רכושו.
- לא נאמר שדמשק אליעזר היה מנהל ביתו של אברם והמושל בכל אשר לו, אולם סביר שהמושל בבית אברהם יחזיק את הרכוש במקרה והאדון מת ללא יורשים אחרים.
- סביר שדמשק אליעזר, שמקורו בדמשק, ידע לדבר בשפות המקובלות בסביבות דמשק, וכך גם עבד אברהם ידע לדבר עם אנשי חרן.
בכל אופן עברו יותר מ53 שנים מאז שאברהם הזכיר את דמשק אליעזר, ואין זה מחייב שאברהם לא החליף את העבד שניהל את רכושו. לדוגמא יוסף מונה להיות מנהל בבית פוטיפר (ביאור:בראשית לט ו) ולבטח יוסף מונה במקום מנהל אחר שמת, נמכר או פוטר.
מה ידוע על העבד שאברהם שלח להביא כלה לבנו?
- הוא עבד.
- הוא "זְקַן בֵּיתוֹ" – היינו, הבכיר ומנוסה בעבדיו. המילה 'זקן' לא מחייבת שהוא היה זקן בגיל, אלא שהוא קיבל כבוד כזקן הבית.
- הוא "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" - בשלב הזה אברהם הוא אדם זקן, ולכן סביר מאוד שהוא מינה את אחד מעבדיו לנהל את כל רכושו משום שהזדקק לעזרה בעבודותיו.
- מושל הרכוש היה תפקידו של יעקב אצל לבן, לפחות בכל הקשור לצאנו, ככתוב: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ; וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי" (ביאור:בראשית ל כט)
- מושל הרכוש היה תפקידו של יוסף אצל פוטיפר: "ויַַּפְקִדֵהו עַּל בֵּיתוֹ, וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ ... בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת ובַּשָּׂדֶה" (ביאור:בראשית לט ה).
- מושל הרכוש היה תפקידו של יוסף אצל פרעה: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (ביאור:בראשית מא מ).
- יוסף גם לקח לעצמו מנהל: "ויַֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ, הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה" (ביאור:בראשית מג טז).
- העבד הזה היה נאמן מאוד לאברהם, ועשה את עבודתו במסירות יוצאת מן הכלל ובאיכות שאין כדוגמתה.
מדוע אברהם לא התשמש ביצחק כמנהל ביתו?
יצחק היה בן 40, גבר במלואו ולא ברור למה אברהם התיחס ליצחק בצורה הזאת.
- מדוע יצחק לא עוזר לאביו בעבודותיו?
- מדוע יצחק לא מחפש לעצמו אישה בגיל הזה?
- מדוע יצחק מסכים שיחפשו לו אישה בלעדיו?
שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי
ירך - החלק העליון של הרגל הנמצא בין אזור האגן לברך. המילה ירך מופיעה בלשון יחיד, שכן לא נאמר להכניס את היד בין הירכיים. התיאור 'תחת הירך' מחייב שאברהם ישב, ושהעבד יכרע על ברכיו לצדו ויכניס את ידו בין הירך למשטח שעליו אברהם יושב.
גם יעקב דרש מיוסף שישבע בצורה המיוחדת הזאת, ככתוב: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד ואֱֶמֶת" (ביאור:בראשית מז כט). אולם הנחת היד לא היתה מספיקה עבור שבועה, אלא נדרשה גם אמירה: "הִשָּׁבְעָה לִי, ויִַּשָּׁבַע לוֹ" (ביאור:בראשית מז לא).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כד ב"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.