קטגוריה:בראשית כד ב
ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכׇל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּ/וֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔/וֹ הַ/מֹּשֵׁ֖ל בְּ/כָל־אֲשֶׁר־ל֑/וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָדְ/ךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽ/י׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וַאֲמַר אַבְרָהָם לְעַבְדֵּיהּ סָבָא דְּבֵיתֵיהּ דְּשַׁלִּיט בְּכָל דְּלֵיהּ שַׁו כְּעַן יְדָךְ תְּחוֹת יִרְכִּי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר עַבְדֵיהּ סָבָא דְבֵיתֵיהּ דְשַׁלִיט בְּכָל אַפּוֹתִּיקֵי דִלֵיהּ שַׁוִי כְדוֹן יְדָךְ בִּגְזֵירַת מְהוּלְתִּי: |
ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר אַבְרָהָם לְעַבְדֵיהּ שַׁלִיטָא דַהֲוָה שַׁלִיט בְּכָל מַה דִידֵיהּ שַׁוֵי כְעַן יְדָךְ תְּחוֹת יְרָךְ קְיָמִי: |
רש"י (כל הפרק)
"זקן ביתו" - לפי שהוא דבוק נקוד זקן
"תחת ירכי" - (שבועות לח) לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה כגון ספר תורה או תפילין והמילה היתה מצוה ראשונה לו ובאה לו ע"י צער והיתה חביבה עליו ונטלה (ור"ל מה שלא אמר תחת ירכך וה"ל להשביע העבד במילתו לפי ששל אברהם היתה ראשונה לו קודם מילת העבד וק"ל)אבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ב) "ויאמר אברהם". ובאר הטעם שהשביע את העבד, באשר ידע כי במותו ישמע יצחק לעצתו בדבר זה, א] שהוא "זקן ביתו" וכולם מתנהגים בעצתו. ב] "שמושל בכל אשר לו" עד שיוכרח יצחק לשמוע לקולו, "שים נא ידך" באשר ע"י מצות מילה נתקדשו באות ברית וחלה האלהות עליהם כמ"ש להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך, וזה תלוי בשישמרו יחוסם כמ"ש כשזרעך מיוחסים אחריך, וע"כ לא רצה שידבק זרעו בבנות כנען הארור שהם ערלי לב ולא יצליח הגפן רק כשיבריכוהו במינו לא ענבי הגפן בענבי הסנה, וע"כ הזכיר בשבועתו אות ברית:
כלי יקר (כל הפרק)
"המושל בכל אשר לו". כי ראה אותו נאמן בכל ביתו הוא, על כן האמינו שלא יקח שוחד וישא לבנו אשה שאינה הגונה לו, כי למה יקח מה שאינו ראוי לו והלא הוא מושל בכל אשר לו. ונוכל לומר שמלת לו שב אל אליעזר לפי שכל מי שהוא להוט אחר חמדת הממון הרי ממונו שליט עליו אל כל אשר יחפוץ יטנו, אבל הוא אינו שליט על ממונו כלל, כמ"ש (שם ו.ב) איש אשר יתן לו האלהים עושר וכבוד ונכסים וגו' ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו וגו'. והול"ל איש אשר נתן לו האלהים כי יתן להבא משמע וזה לפי שהפסוק מדבר במי שאינו שמח בחלקו והוא מצפה תמיד שיתן לו ה' עוד נוסף על מה שבידו כי תמיד אין לו די וזהו האיש אשר לא ישליטנו האלהים לאכול ממנו, כי עינו רעה בשלו, אמנם למעלה מן פסוק זה אמר, (שם ה.יח) גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עושר ונכסים והשליטו לאכול ממון וגו' זו מתת אלהים הוא. הזכיר נתן לשון עבר, זה המסתפק ושמח בחלקו, הוא האיש השליט ומושל בכל אשר לו, וזה לא יקח בודאי מה שאינו ראוי לו ומזה הצד האמינו לאליעזר, כי ידע בו שהוא מושל על כל אשר לו, ואין ממונו מושל בו, על כן לא יכריחו הממון לעשות בעבורו מה שאינו ראוי ונכון, וזה פירוש יקר.
שים נא ידך תחת יריכי. השביעו במילה, כי מצד המילה נעשה האדם גדור מעריות, על כן אמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני כי הזימה ירושה אצלם מן חם אבי כנען, כי יש אומרים שרבעו לנח (סנהדרין ע.) לפיכך אין ראוי שיזדווג הנימול לבעלי הזימה, כי מצד המילה ברך ה' את אברהם, ומצד שרבע חם לנח קם לו בארור כנען, ואין ברוך מדבק בארור.
ומה שנאמר, ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ לפי שאמרו רז"ל (נדרים לא:) גדולה מילה שאלמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר (ירמיה לג.כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. לכך הזכיר בשבועת המילה אלהי השמים והארץ, וטעמו של דבר הוא, לפי שהמילה משלמת שם של שדי ובאותו שם אמר הקב"ה לעולמו די כשהיו השמים והארץ מתפשטין ומרחיבים והולכים, כדאיתא פרק אין דורשין (חגיגה יב.) ובזה מיושב מה שאמרו לא נתקיימו שמים וארץ, משמע אחר שנבראו לא היו יכולין להתקיים. והפסוק אומר לא שמתי, משמע לכתחילה, אלא לפי שקאי על חקות שמים וארץ, על החק הניתן להם שלא יתפשטו לאין תכלית וגער בהם הקב"ה בשם שדי, כי בו אמר לעולמו די, ואלמלא זה לא היו יכולין להתקיים אם היו מתפשטין לאין תכלית וכל זה בא מצד המילה המשלמת שם זה. אבל כשלקחני מבית אבי זהו קודם המילה היה אלהי השמים לבד, כי לא היה שם של שדי מתפשט בתחתונים. וי"א שהקב"ה נקרא אלהי הארץ בא"י דווקא, כי הדר בחו"ל כו' (כתובות קי:) וכמו שנאמר (מ"ב יז.כו) לא ידעו את משפט אלהי הארץ. לכך אמר על חו"ל ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי, אבל כאן שעמד בארץ ישראל אמר בה' אלהי השמים ואלהי הארץ.ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו. שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. המושל בכל אשר לו, שהוא שליט ביצרו כמותו. שים נא ידך תחת ירכי. לפי שניתנה להם המילה בצער, לפיכך אין נשבעין אלא בה. דבר אחר: למה היו מחבבין את המילה? שהיו יודעין שהיא עתידה להציל את בניהם מגיהנם, שנאמר: "לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק", ואין חק אלא מילה שנאמר: "אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק ויעמידה ליעקב לחק". וישראל שהיו מולין נמלטין ממנה, שנאמר: "כי תעבור במים אתך אני" וגו' "כי תלך במו אש לא תכוה":
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד ב.
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ
עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ
אנו שומעים שלאברהם היה עבד, העבד היה מבוגר ובכיר באנשי ביתו של אברהם, ואפשרי שהוא נולד בביתו של אברהם ולא היה מקנת כספו (הכתוב מפריד בין בני-בית ומקנת כספו (ביאור:בראשית יז כג)), והעבד הזה הוא המושל ומנהל את כל רכושו של אברהם.
בזמנו אברהם הזכיר את דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר, איש שגר בביתו כיורשו היחידי, ככתוב: "וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, ובֶּן מֶשֶׁק בֵּיתִי הואּ דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר" (ביאור:בראשית טו ב). קיימת טענה שהעבד המוזכר בסיפור הזה הוא אותו דמשק אליעזר, במיחוד ששמו של העבד, 'אלי-עזר', רומז שאלוהים עזר לו למצוא כלה מתאימה (ביאור:בראשית כד כז).
- ניתן להבין שגם דמשק אליעזר היה עבד, בן משק בית של אברהם שנולד בביתו של אברהם ולא היה מקנת כסף. דמשק אליעזר נקרא על שם העיר דמשק, וזה מעיד על מקור משפחתו או מקום לידתו.
- אברהם רומז שבמותו ערירי ללא ילדים כל רכושו ישאר בידי דמשק אליעזר, ואליעזר היה יורשו המיועד, ככתוב: "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי" (ביאור:בראשית טו ג). ניתן להבין שדמשק אליעזר היה הגבר הקרוב ביותר לאברהם, ואברהם חשב להעניק לו את רכושו.
- לא נאמר שדמשק אליעזר היה מנהל ביתו של אברם והמושל בכל אשר לו, אולם סביר שהמושל בבית אברהם יחזיק את הרכוש במקרה והאדון מת ללא יורשים אחרים.
- סביר שדמשק אליעזר, שמקורו בדמשק, ידע לדבר בשפות המקובלות בסביבות דמשק, וכך גם עבד אברהם ידע לדבר עם אנשי חרן.
בכל אופן עברו יותר מ53 שנים מאז שאברהם הזכיר את דמשק אליעזר, ואין זה מחייב שאברהם לא החליף את העבד שניהל את רכושו. לדוגמא יוסף מונה להיות מנהל בבית פוטיפר (ביאור:בראשית לט ו) ולבטח יוסף מונה במקום מנהל אחר שמת, נמכר או פוטר.
מה ידוע על העבד שאברהם שלח להביא כלה לבנו?
- הוא עבד.
- הוא "זְקַן בֵּיתוֹ" – היינו, הבכיר ומנוסה בעבדיו. המילה 'זקן' לא מחייבת שהוא היה זקן בגיל, אלא שהוא קיבל כבוד כזקן הבית.
- הוא "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" - בשלב הזה אברהם הוא אדם זקן, ולכן סביר מאוד שהוא מינה את אחד מעבדיו לנהל את כל רכושו משום שהזדקק לעזרה בעבודותיו.
- מושל הרכוש היה תפקידו של יעקב אצל לבן, לפחות בכל הקשור לצאנו, ככתוב: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ; וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי" (ביאור:בראשית ל כט)
- מושל הרכוש היה תפקידו של יוסף אצל פוטיפר: "ויַַּפְקִדֵהו עַּל בֵּיתוֹ, וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ ... בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת ובַּשָּׂדֶה" (ביאור:בראשית לט ה).
- מושל הרכוש היה תפקידו של יוסף אצל פרעה: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (ביאור:בראשית מא מ).
- יוסף גם לקח לעצמו מנהל: "ויַֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ, הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה" (ביאור:בראשית מג טז).
- העבד הזה היה נאמן מאוד לאברהם, ועשה את עבודתו במסירות יוצאת מן הכלל ובאיכות שאין כדוגמתה.
מדוע אברהם לא התשמש ביצחק כמנהל ביתו?
יצחק היה בן 40, גבר במלואו ולא ברור למה אברהם התיחס ליצחק בצורה הזאת.
- מדוע יצחק לא עוזר לאביו בעבודותיו?
- מדוע יצחק לא מחפש לעצמו אישה בגיל הזה?
- מדוע יצחק מסכים שיחפשו לו אישה בלעדיו?
שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי
ירך - החלק העליון של הרגל הנמצא בין אזור האגן לברך. המילה ירך מופיעה בלשון יחיד, שכן לא נאמר להכניס את היד בין הירכיים. התיאור 'תחת הירך' מחייב שאברהם ישב, ושהעבד יכרע על ברכיו לצדו ויכניס את ידו בין הירך למשטח שעליו אברהם יושב.
גם יעקב דרש מיוסף שישבע בצורה המיוחדת הזאת, ככתוב: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד ואֱֶמֶת" (ביאור:בראשית מז כט). אולם הנחת היד לא היתה מספיקה עבור שבועה, אלא נדרשה גם אמירה: "הִשָּׁבְעָה לִי, ויִַּשָּׁבַע לוֹ" (ביאור:בראשית מז לא).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כד ב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.