קטגוריה:בראשית טו יז
ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה.
וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.
וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃
וַיְהִ֤י וַ - ו' החיבור
יְהִ֤י - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqw3ms הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
שֶּׁ֨מֶשׁ֙ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8121
מורפ': HTd/Ncbsa בָּ֔אָה בָּ֔אָה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqp3fs וַעֲלָטָ֖ה וַ - ו' החיבור
עֲלָטָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/5939
מורפ': HC/Ncfsa הָיָ֑ה הָיָ֑ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3ms וְהִנֵּ֨ה וְ - ו' החיבור
הִנֵּ֨ה - מילית, הצבעה
צורת יסוד: c/2009
מורפ': HC/Tm תַנּ֤וּר תַנּ֤וּר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8574
מורפ': HNcmsc עָשָׁן֙ עָשָׁן֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6227
מורפ': HNcmsa וְלַפִּ֣יד וְ - ו' החיבור
לַפִּ֣יד - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/3940
מורפ': HC/Ncmsc אֵ֔שׁ אֵ֔שׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 784
מורפ': HNcbsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr עָבַ֔ר עָבַ֔ר - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5674 a
מורפ': HVqp3ms בֵּ֖ין בֵּ֖ין - מילת יחס
צורת יסוד: 996
מורפ': HR הַגְּזָרִ֥ים הַ - מילית, ה' הידיעה
גְּזָרִ֥ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/1506
מורפ': HTd/Ncmpa הָאֵֽלֶּה הָ - מילית, ה' הידיעה
אֵֽלֶּה - כינוי גוף, רומז, משותף, רבים
צורת יסוד: d/428
מורפ': HTd/Pdxcp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיְהִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בָּ֔אָה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַעֲלָטָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
הָיָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהִנֵּ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) תַנּ֤וּר מהפך (משרת, דרגא 5) עָשָׁן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְלַפִּ֣יד מונח (משרת, דרגא 5) אֵ֔שׁ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) עָבַ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בֵּ֖ין טפחא (מלך, דרגא 2)
הַגְּזָרִ֥ים מרכא (משרת, דרגא 5) הָאֵֽלֶּה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה שקעה וַעֲלָטָה הָיָה ונהיה חושך, וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ כבשן של אש שמעלה עשן, ואבוקת אש, ושניהם סמל לשכינה אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה כך היה נהוג לעשות הסכמים בימי קדם: היו עוברים בין שני חלקים של פגרים, ומסמלים בזה את החיבור ביניהם (למשל בירמיהו לד יח: "הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי, הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו").
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָת שִׁמְשָׁא עַלַת וְקַבְלָא הֲוָה וְהָא תַנּוּר דְּתָנַן וּבָעוֹר דְּאִישָׁא עֲדָא בֵּין פַּלְגַּיָּא הָאִלֵּין׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַהֲוַת [נ"א: וַהֲוָה] שִׁמְשָׁא עַלַת וְקַבְלָא הֲוָה וְהָא תַנּוּר דִּתְנָן וּבָעוּר [נ"א: וּבְעוּר] דְּאִישָׁא [נ"א: דְּאֶשָּׁא] עָדָא [נ"א: דִּי עָבְרָא] בֵּין פַּלְגַּיָּא הָאִלֵּין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה שִׁמְשָׁא טְמָעָא וְחוּמְטָא הֲוַת וְהָא חָמָא אַבְרָם גֵיהִנָם מַסִיק תְּנָנָא וְגוֹמְרִין דְאֵשָׁא וּמַבְעִיר שְׁבִיבִין דְנוּר לְמֵידַן בֵּיהּ רַשִׁעַיָא וְהָא עָבַר בֵּין פַּסְגַיָא הָאִילֵן: |
| ירושלמי (קטעים): | וְהָא שִׁמְשָׁא אַזְלָא לְמִטְמְעָא וּקְבָלָא הֲוָה וְהָא אַבְרָם חָזֵי עַד דִי סַפְסְלִין אִיסְתַּדְרוּ וְכוּרְסְוָון רְמִיוּ וְהָא גֵהִנָם דְאִתְעַתְּדָא לְרַשִׁיעַיָא לְעַלְמָא דְאָתֵי כְּתַנוּרָא מַפְקָן שְׁבִיבִין דְנוּר וְשַׁלְהֵבִין דְאֵשָׁא דִבְגַוָהּ נָפְלוּ רְשִׁיעַיָא עַל דְמָרְדוּ בְּאוֹרַיְתָא בְּחַיֵיהוֹן וְצַדִיקַיָא דְנָטְרוּ יָתָהּ מִן עַקְתָא יִשְׁתֵּזְבוּן כָּל כְּדֵין יִתְחֲזֵי לְאַבְרָם כַּד הֲוָה עָבַר בֵּינֵי פַּסְגַיָא הָאִילֵין: |
רש"י
"השמש באה" - שקעה
"ועלטה היה" - חשך היום
"והנה תנור עשן וגו'" - רמז לו שיפלו המלכיות ע"א בגיהנם באה טעמו למעלה לכך הוא מבואר שבא כבר ואם היה טעמו למטה בא' הי' מבואר כשהיא שוקעת וא"א לומר כן שהרי כבר כתיב ויהי השמש לבא והעברת תנור עשן לאחר מכאן היתה נמצא שכבר שקעה וזה חילוק בכל תיבה לשון נקבה שיסודה שתי אותיות כמו בא קם שב כשהטעם למעלה לשון עבר הוא כגון זה וכגון ורחל באה קמה אלומתי הנה שבה יבמתך (רות א) וכשהטעם למטה הוא לשון הווה דבר שנעשה עכשיו והולך כמו באה עם הצאן בערב היא באה ובבקר היא שבה (אסתר ב)
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה – שָׁקְעָה.
וַעֲלָטָה הָיָה – חָשַׁךְ הַיּוֹם.
וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן... – רָמַז לוֹ שֶׁיִּפְּלוּ הַמַּלְכֻיּוֹת בְּגֵּיהִנֹּם.
בָּאָה – טַעֲמוֹ לְמַעְלָה, לְכָךְ הוּא מְבוֹאָר שֶׁבָּאָה כְבָר. וְאִם הָיָה טַעֲמוֹ לְמַטָּה בָאַלֶ"ף, הָיָה מְבוֹאָר כְּשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, שֶׁהֲרֵי כְּבָר כְּתִיב "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבֹא" (לעיל פסוק יב), וְהַעֲבָרַת תַּנּוּר עָשָׁן לְאַחַר מִכַּאן הָיְתָה, נִמְצָא שֶׁכְּבָר שָׁקְעָה. וְזֶה חִלּוּק בְּכָל תֵּיבָה לְשׁוֹן נְקֵבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ: בָּא, קָם, שָׁב – כְּשֶׁהַטַּעַם לְמַעְלָה לְשׁוֹן עָבַר הוּא, כְּגוֹן זֶה וּכְגוֹן: "וְרָחֵל בָּאָה" (להלן כט,ט), "קָמָה אֲלֻמָּתִי" (להלן לז,ז), "הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ" (רות א,טו). וּכְשֶׁהַטַּעַם לְמַטָּה הוּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, דָּבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַכְשָׁיו וְהוֹלֵךְ, כְּמוֹ: "בָּאָה עִם הַצֹּאן" (להלן כט,ו), "בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" (אסתר ב,יד).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ועלטה — חשך, ורעו ביחזקאל. והטעם, כי הלילה מעונן. או פירושו, אחר בוא האור הנראה בעבים:
והנה תנור עשן — כדמות תנור העולה עשן ממנו, ובתוכו לפיד אש:
בין הגזרים — בין הבתרים. וזאת היא השבועה, וכן: "העגל אשר כרתו לשנים" (ירמיהו לד יח); על כן כתוב אחרי זאת: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית" (בראשית טו יח):רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אבל יתכן על דרך הקבלה כי בא הכתוב להודיענו הכח הזה שעבר וקבל קרבנותיו של אברהם, וכי יש בו כח זכרות וכח נקבות, יש בו כח זכרות לפעול הפעולות, וכח נקבות שהוא מקבל מזולתו כנקבה זו שמקבלת מן הזכר, וכל הפעולות מתגדלות בה מכחו, ועל כן נקרא הכח הזה שכינה בלשון נקבה, ותרגם אונקלוס (שמות ל"ג) פני ילכו שכינתי תהך, ולא יהך, ושם הכח הזה ידוע.
ויש בזה התעוררות ורמז במלת תנור בחלוף תי"ו בטי"ת (באלפ"א ביתא של א"ח ב"ז), ועל כן הזכיר בכאן תנור עשן שהוא הכלי המקבל האש, וזהו רמז לכח הנקבות, ולפיד אש הוא הזכרות, וזהו שכתוב אשר עבר ולא אמר אשר עברו, וזהו לשון כרת ה' את אברם ברית, כי השכינה שהוא הברית העביר בין הבתרים.
ודע כי על כח הזה הזכיר למעלה בראש הפרשה ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו, והמשכיל יבין.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ר' זעירא אמר: לא נבראו הללו אלא עצים לגיהנם, שנאמר: והנה תנור עשן, ואין תנור אלא גיהנם, שנאמר: "נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים":
ויהי השמש באה ועלטה היה, אמיטתא הות. והנה תנור עשן ולפיד אש. ר' שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן אמר, ד' דברים הראה לו: גיהנם ומלכיות ומתן תורה ובית המקדש. א"ל: כל זמן שבניך יהו עוסקין בשתים הן ניצולין משתים; פרשו משתים הן נדונין בשתים, ועתיד בית המקדש ליחרב וקרבנות ליבטל. במה אתה רוצה שירדו בניך? בגיהנם או במלכיות? ר' חנינא בר פפא אמר: אברהם ברר לו את המלכיות. ר' חמא בר חנינא אמר: הקב"ה ברר לו את המלכיות; הדא הוא דכתיב: "אם לא כי צורם מכרם", זה אברהם; "וה' הסגירם", מלמד שהקב"ה הסכים לדבריו. ר' הונא בשם ר' אחא אמר: כך היה אברהם יושב ותמיה כל אותו היום, במה אברר, בגיהנם או במלכיות? אמר ליה הקב"ה: קטע הדין מלניא מלבך, ברור לך את המלכיות. הדא הוא דכתיב: "הרכבת אנוש לראשנו", ארכבת אומיא לרישינן; "באנו באש ובמים". ר' יהושע בן לוי אמר: אף קריעת ים סוף הראה לו, דכתיב: "אשר עבר בין הגזרים", כמה דאת אמר: "לגוזר ים סוף לגזרים":רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ד
- דברים לג כא (20 דפים)
ש
- שמות ד כד (7 דפים)
דפים בקטגוריה "בראשית טו יז"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.