בראשית רבה נו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · נו · ד · >>

הוסף ביאור

ד. [עריכה]

ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי -- בא לו סמאל אצל אבינו אברהם אמר ליה: סבא סבא! אובדת לבך, בן שניתן לך לק' שנה, אתה הולך לשחטו?! אמר לו: על מנת כן! אמר לו: ואם מנסה אותך יותר מיכן, את יכול לעמוד?! (איוב ד) הנסה דבר אליך תלאה! אמר לו: ויתר על דין! אמר לו: למחר אומר לך שופך דם, את חייב ששפכת דמו של בנך?! אמר לו: על מנת כן!

וכיון שלא הועיל ממנו כלום בא לו אצל יצחק. אמר לו: ברא דעלובתא, הולך הוא לשוחטך! אמר לו: כן אמר לו א"כ כל אותן הפרגזיות שעשת אמך לישמעאל שנאיה דביתה ירותא, ואתה אינך מכניס בלב? כד לא תיעול מילא תיעול פלגא, הה"ד: ויאמר יצחק אל אברהם אביו, אבי! למה אבי אבי פ' פעמים? כדי שיתמלא עליו רחמים.

ויאמר הנה האש והעצים -- אמר לו: יצף לההוא גברא דיגער ביה, מכל מקום, אלהים יראה לו השה בני, ואם לאו, אתה השה לעולה בני!

וילכו שניהם יחדו -- זה לעקוד וזה ליעקד, זה לשחוט וזה לישחט: