קטגוריה:בראשית מד טו

יוסף שאל כמנהג שליטים. יוסף לא אמר לנאשמים במה הם מואשמים. יוסף שאל אותם במה אתם מאושמים, ועכשו הם יתחילו לספר על כל החטאים שהם עשו בחייהם.

• כך אלוהים שאל את קין: "מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ד י).
• כך גם אבימלך מלך גרר שאל את אברהם: "מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ" (ביאור:בראשית כ ט).
• כך גם לבן שאל את יעקב: "מֶה עָשִׂיתָ, וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב ... עַתָּה, הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ" (ביאור:בראשית לא כו-כח).

יוסף נתן לאחיו הרבה רמזים שהוא יודע דברים, ככתוב שהאחים "וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים, אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" (ביאור:בראשית מג לג), אולם האחים לא האמינו שהגביע מסוגל לנחש. יוסף לא הזכיר את הגביע במשפט כי הוא לא רוצה לשקר שהגביע באמת חשוב לו, וכך הוא מדבר בעקיפין "הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה".

יוסף רמז לחלומות שלו, שהאחים חשבו שהוא מכשף שמנחש את העתיד. אבל האחים חשבו שהשליט הסתכל בכוס שלו וראה שהם חיפשו את אחיהם וריגלו במצרים, וכך הוא ידע את סדר האחים.

"כָּמֹנִי", "אִישׁ", "נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ" - רמז יותר גדול מצעקה "אֲנִי יוֹסֵף" (ביאור:בראשית מה ג) יוסף לא היה יכול לתת להם. אולם יהודה לא היה מסוגל להקשיב ולהגיב לרמז.

יוסף לא הגיב לפלישה, הוא לא מצוה לשומריו להתקרב, הוא לא פוקד על אחיו לצאת. בשלוה יוסף מתוכח.

עד עכשו בנימין לא דיבר בנוכחות יוסף, אבל יוסף היה צעיר מאחיו, וייתכן שהוא שתק כי הוא נתן כבוד לאחיו. עכשו יוסף מזהה שבנימין הוא באמת מוגבל ולא מבין מה קרה.

יוסף רצה לראות את יחסם של האחים לבנימין אחיו. האם הם יפקירו אותו? האם הם ישמחו להפטר מעוד בן של רחל שהיה בעל זכות לנדוניתה של רחל (שזה חצי מרכושו של יעקב), שיעקב יתן לו את כל ברכת אלוהים כשם שיצחק עשה ליעקב, ושיעקב יתן לבנימין את כל רכושו במתנה כשם שאברהם עשה ליצחק.