ביאור:בראשית מד לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבהרה: דף זה הוא דף במרחב הביאור של ויקיטקסט. משמעות הדברים, שבנוסף לטקסט המבואר דף זה מכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. למעבר לביאורים מסורתיים לטקסט (במידה וקיימים) יש לחפש דף שהמילה "ביאור:" אינה מופיעה בתחילת שמו

ראן: נאום ההגנה על בנימין

כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר[עריכה]

בנימין, הנער הקטן שימות אם יעזוב את אביו, היה כבן 25 עם עשרה ילדים, אבל כנראה היה מוגבל.
יהודה היה ערב לבנימין. כל שגיאה שבנימין יעשה, או כל צרה שתקרה לבנימין, יהודה התחייב למנוע ולקחת אחריות לתוצאות. נראה שיהודה נכשל בתפקידו ועכשו הוא עושה מאמץ להציל את בנימין ולהקריב את עצמו.

הראנו שבנימין היה מוגבל בשכלו. איזה עבד בנימין יכול להיות כשנאמר עליו: "לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת" (ביאור:בראשית מד כב). רק אדם טפש או רע במיוחד יעדיף להחזיק בו כעבד ולא לקחת את אחד האחים. יוסף לא היה יכול להתעקש לקחת את בנימין ולסרב לקחת גבר חזק ובריא כעבדו.

וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים[עריכה]

יהודה רומז שהוא זה שחטא לאביו כל הימים בגלל שהוא היה זה שמנע מראובן להציל את יוסף בבור.

יהודה הרגיש שהוא חטא לאביו מאז מחירת יוסף ועד עכשו, כפי שהוא רמז לאביו בדבריו: "וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים" (ביאור:בראשית מג ט). לכן יהודה התחייב להחזיר את בנימין ולהביא אוכל למשפחה כדי שלא כולם ימותו ברעב, כדבריו: "וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, גַּם אֲנַחְנוּ גַם אַתָּה גַּם טַפֵּנוּ" (ביאור:בראשית מג ח), וזאת כדי שהוא לא ימשיך לחטוא ליעקב 'כל הימים', עד מותו של יעקב. עכשו יהודה מתנדב להיות עבד במקום בנימין (ביאור:בראשית מד לג), וכך בנימין יחזור בשלום יחד עם האוכל לבני המשפחה.

ברגע זה יהודה מודה לפני יוסף שהוא זה שגרם למכירתו, והוא האשם בחטא לו ולאביו. יוסף שמע שיהודה הודה ליעקב ברמז על חטאו.
יוסף כבר ידע שראובן בקש להציל אותו מהבור, ככתוב: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" (ביאור:בראשית מב כב). ועכשו יוסף הבין שיהודה היה זה שהציל אותו ממוות בבור, אבל יהודה הוא זה שמכר אותו לישמעאלים.

כך יוסף הבין שאביו לא שלח אותו לאחיו כדי שהם יענישו אותו, במוות או עבדות, על התנהגותו, שהאחים חשבו לפגוע בו, ויהודה הציל אותו וגרם שהוא ישלח למצרים לפי תוכניתו של אלוהים.

החקירה 'מי עשה זאת' נגמרה, והגיע הזמן להתגלות.